הפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי:

Transcription

1 קרן שלם לפיתוח שירותים לאדם עם פיגור שכלי ברשויות המקומיות משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי השירות לקהילה הפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי: ערכת הדרכה תמוז תשע"א, יולי 2011

2 בגלל אופייה של השפה העברית וכדי למנוע סרבול, הדברים נכתבו בלשון זכר תוך כוונת התייחסות שווה לנשים ולגברים כל הזכויות שמורות לקרן "שלם" )ע"ר( - לפיתוח שירותים לאדם עם פיגור שכלי ברשויות המקומיות עריכה, עיבוד, כתיבה ועיצוב של הערכה : שרה קרניאל 2

3 פורום היגוי ויויאן אזרן - מנהלת השירות לטיפול בקהילה, האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים שרון גנות - רכזת פיתוח כוח אדם, מחקר ויזמו ת, קרן "שלם" לפיתוח שירותים לאדם עם פיגור שכלי ברשויות המקומיות ריבה מוסקל - מנכ ל קרן שלם לפיתוח שירותים לאדם עם פיגור שכלי ברשויות המקומיות דר' דליה ניסים - מפקחת ארצית - ניהול ידע, תורה והדרכה, האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים חביבה נסימי - רכזת פיתוח כוח אדם, מחקר ויזמו ת, )לשעבר( קרן שלם לפיתוח שירותים לאדם עם פיגור שכלי ברשויות המקומיות משתתפים בקבוצות מיקוד, מרואיינים ונותני משוב רכזת פיקוח ומעקב, היחידה העירונית להתנדבות, אורטל ביסמוט - אגף הרווחה, המינהל לשירותי קהילה, עיריית ירושלים רכזת "עמית למשפחה", רחובות תמר גבע - סגנית מנהל מחלקת שיקום, מערכת שירותים חברתיים וקהילה, נעמי גרינטל - עיריית חיפה רכז טיפול, מע"ש רעננה, "אלווין ישראל" אבי הולר - מנהלת, היחידה העירונית להתנדבות, אגף הרווחה, רחל הרניק - המינהל לשירותי קהילה, עיריית ירושלים ראש מחלקת הדרכה, "האגודה להתנדבות - שירות לאומי" בתיה וייס - מנהלת מרכז יום טיפולי "השרון", "צ'יימס ישראל" חו ה ויינגרטן - ראש צוות נכויות וצוות אזורי, האגף לשירותי רווחה, עיריית רמלה שרון חדד - מנהלת מחלקת נכויות, האגף לשירותי רווחה, עיריית רמת גן גילה טאושטיין - רכזת טיפול, מע"ש רעננה, אלווין ישראל ד קלה טוירמן - רכזת פרויקטים קרן "שלם" מיקי כהן - מנהל רשת מע"ש יע"ד תעשיון, עיריית נתניה יהוש ע לייב - רכזת השתלמויות ארצית ומנהלת איזור הצפון, אגודת "שלומית" חגית מלין - מנהל מועדונים, עמותת "לב בנימין" ישראל מעוז - מנהלת מע"ש "קש"ת", חולון שרון עמית - מנהלת שירות קהילה ומשפחה לאנשים עם צרכים מיוחדים, מנוחה פינקלשטיין - עמותת "עזר מציון" מנהלת מחלקת נכויות, האגף לשירותי רווחה, עיריית רחובות רבקה שטאובר - מנהלת מרכז יום טיפולי "גנאור", "אקי"ם חיפה" רחל שינפרבר - 3

4 בהכנת ערכת ההדרכה שלפניכם נעזרנו, בין השאר, ב"תכנית הכשרה לשירות לאומי במסגרות לחינוך מיוחד", שנכתבה על ידי דר' דליה טל - מפקחת ארצית, הממונה על תכנון פדגוגי באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. בנוסף מגולמים במסמך זה הידע והניסיון הרב של השותפים שנטלו חלק בוועדת ההיגוי, שפעלה במהלך : בתפקידה )לשעבר( כמפקחת ארצית על תכניות קידום, האגף לטיפול באדם עם פיגור דר' דליה נסים - שכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ליאורה שור - ברק - מדריכה ארצית תכניות לבוגרים, האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך )לשעבר( רכזת השתלמויות, מחקר וטכנולוגיה, קרן של"ם ארנה שפטר - מפקחת השירות לטיפול בקהילה, האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במחוז חיפה ענת שפרלינג - והצפון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים אחראית על ההשתלמויות, אגודת "עמינדב" שרית בר-אושר - מנהלת השירות הסוציאלי, "האגודה להתנדבות - שירות לאומי" נעה ברג - מרכזת הכשרות קיץ, אגודת "בת עמי" טל גלפרין - סגנית מנהל מחלקת השיקום, מערכת שירותים חברתיים וקהילה, נעמי גרינטל - עיריית חיפה רכזת הדרכה ארצית, עמותת "שלומית" חגית מלין - מרכזת הכשרות קיץ, אגודת "בת עמי" שרית סולטן - רכזת שירות לאומי, היחידה העירונית לשירות לאומי, עיריית ירושלים דינה ריפל - תודה והערכה לשרה קרניאל על תרומתה הייחודית, על שהשכילה לחבר את העשייה של הגורמים בשטח למשנה סדורה ונגישה בנעימות ובמקצועיות. 4

5 תוכן עניינים פתח דבר 7 מבוא: מטרות הע ר כ ה והשימוש בה 8 עמוד חלק א': מודל להפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי 13 א 1. רציונל המודל 18 א 2. תיאור המודל חלק ב': ארגז כלים להפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי ב 1. מיון והכנה - 29 טרום כניסת המתנדב למסגרת או למשפחה 39 ב 2. קליטה וליווי - במהלך הפעילות ההתנדבותית 43 ב 3. הדרכה ותגמול - לשימור ותחזוקה של המתנדבים 49 ב 4. שיווק ורישות בקהילה לצורך גיוס מתנדבים חלק ג': נספחים ג 1. כלי עזר 55 ג 2. מקורות מומלצים לצפ יי ה ולקריאה 87 5

6 בע רכ ה נעשה שימוש במושגים - אנשים עם פיגור שכלי אנשים עם מוגבלות שכלית תוך כוונת התייחסות לטווח הגילים מלידה לזיקנה. 6

7 פתח דבר החתירה המתמדת לשילובם של אנשים עם פיגור שכלי בחברה ובקהילה ולשיפור איכות חייהם - באה לידי ביטוי בעש י ה ענ פה המקדמת חקיקה, מדיניות ופיתוח שירותים, תוך הגברת המודעות הציבורית לערכים של שוויון, סובלנות וקבלת השונ ה. לצד הכלים הפורמ ליים יש חשיבות רבה למתנדבים הפועלים בקרב אנשים עם פיגור שכלי. תרומת המתנדבים חיונית וייחודית גם יחד: כל מתנדב מגשר בין החברה "הרגילה" לבין האנשים עם פיגור שכלי, מעשיר את סביבתם, תורם בכך להעצמתם, להעלאת הדימוי העצמי ולחיזוק השתייכותם החברתית. יחד עם העזרה המעשית הישירה לאנשים עם פיגור שכלי, פעילות התנדבותית מסייעת להפחית את הדעות הקדומות והעמדות השליליות כלפיהם, מצמצמת את תחושת הבדידות שלהם ומאפשרת להם פיתוח וחיזוק של מיומנויות חברתיות ותקשורתיות. מתנדבים משביחים את השירות הניתן במסגרות טיפוליות לאנשים עם פיגור שכלי בכל התחומים - דיור, תעסוקה, חינוך ופנאי. גם המתנדב עצמו זוכה לתמורה משמעותית מההתנדבות: אנשים עם פיגור שכלי מעניקים לסובבים אותם יחס חם ואוהב, בעוד הקשר עמם מסייע למתנדב ללמוד על עצמו בהבטים מגוונים ולהגביר את רגישותו לצרכים אנושיים מיוחדים. על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון במתנדבים - עלינו ליצור תנאים נאותים לקליטתם ולהפעלתם. ערכת הדרכה זו מכו ו נ ת להנגיש ידע וכלים מקצועיים, המתמקדים בשילוב של מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי - ונועדה למנהלים, לרכזים, לצוותים ולעובדים סוציאליים במסגרות הטיפוליות, במחלקות לשירותים חברתיים, בעמותות קהילתיות ובעמותות לשירות אזרחי-לאומי. תודה לכל התורמים לפיתוח ערכת הדרכה זו ובעיקר לכל המתנדבים הרבים והמסורים המקדישים ממרצם ומזמנם למען אנשים עם פיגור שכלי. דר דליה ניסים ויויאן אזרן מנהלת השירות לטיפול בקהילה מפקחת ארצית ניהול ידע, תורה והדרכה האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ריבה מוסקל מנכ ל קרן שלם, הקרן לפיתוח שירותים לאנשים עם פיגור שכלי ברשויות המקומיות 7

8 מבוא - מטרות הע ר כ ה והשימוש בה מתנדבים הם חלק בלתי נפרד מפעילותם של מרבית השירותים החברתיים. הנתונים מלמדים כי אחד מ- 7 בני +21 וכמעט אחד מ- 2 מבין בני הנוער בישראל - עוסקים בפעולת התנדבות 1 כלשהי. בני נוער בהקף ניכר מתנדבים בקרב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. בנתונים אלה טמונה שאלה רב ת-ערך לגבי הפרקטיקה של שילוב מתנדבים במסגרות ובארגונים המספקים שירותים לאנשים עם פיגור שכלי ולמשפחותיהם: כיצד ניתן למ קס ם למענם את המשאב האנושי ההתנדבותי? ע רכ ת הדרכה שלפניך נועדה לספק ידע, מידע וכלים לכל מי שמפעיל מתנדבים לטובת אנשים עם פיגור שכלי בקהילה. המתנדבים יכולים להיות בטווח מגו ו ן של גילים, מה קש רים ארגוניים שונים, לפרקי זמן שונים ומשולבים במסגרות קהילתיות לטיפול באנשים עם פיגור שכלי, בארגוני מתנדבים או במשפחות. הע רכ ה מיועדת לשרת את אוכלוסיות היעד הבאות - הצוות המקצועי בעמותות המגייסות בני נוער ו/או בני / בנות שירות לאומי ופועלות להשמתם במסגרות לאנשים עם פיגור שכלי; עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, אשר מגייסים, משלבים ו/או מדריכים מתנדבים הפועלים בקרב אנשים עם פיגור שכלי ומשפחותיהם; מנהלים ו/או עובדים סוציאליים ו/או רכזים במסגרות טיפול לאנשים עם פיגור שכלי, אשר קולטות מתנדבים. המטרות המרכזיות של הע רכ ה הן - לפרוס תפיסה מקצועית המושתתת על ערכים חברתיים ועל עקרונות לשילוב מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי; להציג מודל עבודה ייש ו מי לגיוס, קליטה, הכנה, הדרכה שוטפת, תגמול ושימור של המתנדבים; לרכז כלים, דוגמאות מהשטח וחומרים המסייעים לפרקטיקה של הפעלת מתנדבים מען אנשים עם פיגור שכלי. 8

9 בע רכ ה שלושה חלקים מודל להפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי; ארגז כלים המדגים באופן יישומי ביצוע של כל מרכיב במודל; כלי-עזר פרקי הע רכ ה כוללים, בין השאר- רציונל לשילוב מתנדבים למען אנשים עם פיגור שכלי המבוסס על גישות וערכים הו מאניים וחברתיים יחד עם תפיסות ועקרונות מקצועיים. מודל עבודה המפרט את המרכיבים הנחוצים להפעלה של מתנדבים, מארגן ומתכלל את הקשרים בין המרכיבים הללו. מאפיינים של אנשים עם פיגור שכלי הרלוונטיים לשילוב מתנדבים. טכניקות וכלים להגדרת תפקידים למתנדבים, כולל: מיון, תיאום ציפיות, הכנה לתפקיד, הדרכה, ליווי ותגמול. התמודדות עם סוגיות ייחודיות להפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי. מגוון חומרים פרקטיים, כגון: טפסים, שאלונים, דפי-מיפוי, רשימות תיוג, דפי מידע - המשמשים להפעלת מתנדבים; המלצות לצפיה בסרטים והצגות ולקריאה נוספת - להעמקה ולהעשרה. הע רכ ה מותאמת לקריאה אישית וכן כחומר רקע להנחיה פרטנית וקבוצתית. ניתן לקרוא אותה ברצף ואפשר, לחלופין - לקרוא פרק מסוים באופן אישי ובהתאם לצורך; להדריך באופן פרטני - מתנדב/ים, איש / אנשי צוות - על פרק נתון; לקיים במליאת הצוות דיון מודרך )או ס דרת דיונים( על פרק נתון; לבנות ס דרת דיונים למתנדבים ו/או לצוות, שתתבסס על תכני הע רכ ה, בין אם על פי הרצף הנתון של הפרקים או על פי סדר רלוונטי אחר; המתנדבים ו/או אנשי הצוות מוזמנים להציג מקרה study( )case ולבחון אותו ביחס לכתוב בע רכ ה ואפשר תוך הרחבה ממקורות הקריאה הנוספים. באופן זה תיווצר מסגרת התייחסות מקצועית ודינמית לשילוב המתנדב/ים, אשר מחברת בין תיאוריה למעשה ומעודדת את מעורבותם הפעילה הן של חברי הצוות והן של המתנדבים. 9

10 ב ע ר כ ה נכללים דפי מידע המרכזים נתונים וידע - בין אם על תחום ההתנדבות ובין אם על תחום הפיגור השכלי. ניתן לצלם / להדפיס דפים אלה ולהשתמש בהם לצורכי הדרכה - לצוות בשכר ולמתנדבים - בהתאם לעניין. הע רכ ה משובצת במראי מקום המשמשים אסמכתאות לדוגמאות ולנתונים המשולבים בה. כמו-כן, נכללים בה קישורים פנימיים וקישורים חיצוניים. הקישורים הפנימיים מפנים לנושאים קרובים ו/או קשורים לנושא הנידון, בציון הפרק הרלוונטי. הערכה מתפרסמת באתר קרן של ם בכתובת : / אתם מוזמנים להגיב על תכני הע רכ ה ולשתף מניסיונכם בשילוב והפעלה של מתנדבים באמצעות אתר "קהילת הידע פיגור שכלי": נשמח להתייחסותכם. 10

11 חלק א : מודל להפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי 11

12 12

13 א 1. רציונל המודל מה הטעם לשלב מתנדבים בפעילות עם ולמען אנשים עם פיגור שכלי? בפרק זה נ בח ן את הערכים החברתיים העומדים בבסיס המודל להפעלת מתנדבים ואת התועלת שטמונה בהתנדבות זו: ליחיד - הן האדם עם פיגור שכלי והן המתנדב עצמו; למשפחת האדם עם פיגור שכלי; לאנשי הצוות במסגרת המספקת שירות וטיפול לאדם עם פיגור שכלי ולמשפחתו; לכלל הקהילה. 2 גישות מנחות לטיפול באדם עם פיגור שכלי הו מ ניזם - הפך במהלך העשורים האחרונים לאבן יסוד בתחום הטיפול באנשים עם פיגור שכלי, במטרה לאפשר להם איכות חיים 3 ושוויון. ההומניזם מציין גישה פילוסופית-מוסרית שמבליטה את ייחודיותו של האדם being( )human ואת כוחותיו לפ ת ח את היכולות הטמונות בו, תוך הדגשה של החופש, הסובלנות והכבוד שיש לחלוק לאדם באשר הוא אדם. מגישה זו צמחו מושגים המעצבים מדיניות וקווי פעולה לטיפול באדם עם פיגור שכלי, ביניהם: u נורמליזציה; u אינטגרציה; u אינדיבידואליזציה; u העצמה ולהלן הגדרתם. 4 u נורמליזציה normalization( - נרמו ל, הבאת מצב חריג למצב ת ק ני( - לאנשים מוגבלים שכלית ה ז כו ת לחיות חייהם באופן דומה לנורמ לי וככל שניתן בתנא י יומיום, אשר קרובים לנורמות החברתיות המרכזיות. לדוגמה: מעבר של האדם עם פיגור שכלי )בהתאם למצבו( למסגרת דיור מחוץ לבית הוריו והשתלבותו במסגרת של עבודה ותעסוקה - כמקובל לגבי בני גילו. 2 רוכזו ב"הצהרת סלמנקה" )הוכרזה בספרד ביוני 1994 במסגרת ועידה עולמית של - UNESCO ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות(, אשר מכילה עקרונות, מדיניות ומעש בחינוך המיוחד וכן מסגרת פעולה בתחום החינוך המיוחד. הצהרה זו מתבססת, בין השאר, על ערכים המנחים תפיסות וגישות הרווחות כיום בעבודה טיפולית, חינוכית ושיקומית בקרב בני-האדם עם צרכים מיוחדים, כולל בני-אדם עם פיגור שכלי. ראה בקישור הבא: 3 בהבטים כגון: בריאות נפשית ופיזית, שביעות רצון, אושר והגשמה עצמית. 4 מעובד מתוך: שן,עמנואל )2007(: המדיום והמסר: השפעת סרטים שהופקו על-ידי אנשים, המתקשים בתפקודם השכלי, ובהשתתפותם על עמדות וגישות של סטודנטים מתחומי העבודה הסוציאלית והחינוך המיוחד, בהנחיית פרופ דוד בר-גל ודר' רון שור, עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך האוניברסיטה, האוניברסיטה העברית ירושלים, במסגרת תכנית שוורץ לניהול ארגונים קהילתיים ומלכ רים ולמדיניות ציבורית, עמודים , ראה באתר קרן "שלם" בקישור הבא: 13

14 אינטגרציה integration( - שילוב( - רישו ת, יצירת מארג של קשרים חברתיים בקהילה התומכים בתפקוד עצמאי ונורמטיבי של האדם עם פיגור שכלי. לדוגמה: האדם עם פיגור שכלי - משתתף בחוגי פנאי המתקיימים במתנ"ס המקומי, מבלה בבית קפה שכונתי; משולב בתעסוקה בשוק החופשי. אינדיבידואליזציה individualization( - ראיית האדם כפרט ייחודי( - האדם עם פיגור שכלי במרכז ההתייחסות הטיפולית והמקצועית, כאשר השירותים והתוכניות המיועדים לו מותאמים לו לפי צרכיו האישיים, יכולותיו ורצונותיו ותומכים באוטונומיה שלו ובעצמאותו. לדוגמה: יצירת אפשרויות לבחירה עצמית של האדם עם פיגור שכלי במגוון תחומי חיים, ככל שניתן; מתן מרחב לביטוי אישי במסגרת המגורים. העצמה )empowerment( - חיזוק כוחות ומתן כלים לאנשים הנמצאים בעמדת חולשה בחברה לצורך שיפור מעמדם בה. מעבר ממצב של חוסר אונים, למצב של שליטה מו ד עת ומבוססת בחיים ובסביבה. לדוגמה: עידוד האדם עם פיגור שכלי לקבל החלטות הנוגעות לתחומים שונים בחייו; מתן הזדמנויות לאדם עם פיגור שכלי לסייע לזולת. נורמליזציה )נ רמו ל( מימוש פוטנציאל אישי העצמה אינטגרציה )שילוב( האדם עם פיגור שכלי איכות חיים אינדיבידואליזציה )ייחודיות האדם( אוטונומיה, קבלת החלטות ובחירה בתרשים: מעגל ערכים ועקרונות המנחים תפיסת טיפול באדם עם פיגור שכלי 14

15 תרומת המתנדבים לאדם עם פיגור שכלי ולמשפחתו נזכיר כי התנדבות מוגדרת 5 כעשייה של "אדם הפועל למען הזולת והחברה מתוך רצון חפשי, וללא קבלת תמורה כלכלית עבור הפעולה ההתנדבותית". התנדבות נעשית בהקשרים חברתיים מגוונים ובקרב אוכלוסיות שונות ובכללן גם אנשים עם פיגור שכלי. בין המתנדבים נמצא בני נוער, צעירים ומבוגרים, אשר פועלים כיחידים או בקבוצות מאורגנות - באופן קבוע או זמני. המתנדב מייצג את החברה הסובבת את האדם עם פיגור שכלי. עצם פעולתו מסמלת ומבטאת ערכים ועקרונות התורמים לאיכות החיים של האדם עם פיגור שכלי, ביניהם - נורמליזציה - המתנדב פועל בקרב אנשים עם פיגור שכלי ממש כמו בכל מסגרת או תחום חברתי בהם פועלים מתנדבים )כגון: מוזיאון... שירותי הצלה...(; אינטגרציה - המתנדב נמצא בקשר ישיר עם האדם עם פיגור שכלי, מנגיש עבורו את העולם הנורמטיבי ומשמש שגריר להפחתת דעות קדומות בחברה; אינדיבידואליזציה - בני אדם עם פיגור שכלי הם רב-גוניים וייחודיים. כמותם גם המתנדבים מתאפיינים בגיוון ובש ו נו ת, אשר באים לידי ביטוי בגיל, ברקע אישי, ביכולות, ברצונות וכו'. המתנדבים מסייעים לאדם עצמו ולבני משפחתו בשני הבטים המשולבים זה בזה - עזרה אינסטרו מ נט לית )מעשית( - ביצוע פעולות, כגון: הדרכה פרטנית )הכנת שיעורים( או קבוצתית )קייטנות; תנועת נוער(; בילוי משותף של שעות פנאי; סיוע בפעולות יומיומיות.)ADL( כך, בנוסף לעזרה הישירה, המתנדבים מדגימים לאדם עם פיגור שכלי התנהגות חברתית נורמטיבית, ומאפשרים הפוגה לבני המשפחה וזמן פנוי עבורם לעיסוקים אחרים. 6 תמיכה רגשית וקשר בין-אישי - באמצעות שיחות ושהות בצוותא - המחזקים ומקדמים הסתגלות וכ ש ירו ת חברתית 7 של האדם עם פיגור שכלי. 5 מתוך: אמנת ההתנדבות, קוד האתיקה להפעלת מתנדבים בישראל )2007(, עמוד 6, הוצאת המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, ראה בקישור הבא: הגדרות שונות של מושג ההתנדבות ראה ערך "התנדבות" באתר ויקיפדיה - בקישור הבא: 6 דוגמאות לתפקידים למתנדבים ראה להלן בפרק ב 1 - מיון והכנה. 7 המושג "כ ש ירו ת חברתית" מתייחס להבנה, כישורים ומיומנויות בתחום הבין-אישי - במיוחד שליטה בקודים של התנהגות חברתית, ניהול תקשורת ופתרון קונפליקטים, ראה: טל, קלודי )2002(: כשירות חברתית: התפתחות, הערכה, טיפוח והתמודדות עם קשיים - מדריך למחנך שאכפת לו, הוצאת המחברת. הספר נמצא בספריית בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה. 15

16 תרומת המתנדבים למסגרת המטפלת באדם עם פיגור שכלי כל מסגרת טיפולית לאנשים עם פיגור שכלי היא חלק מסביבתה, קשורה עמה בתלות הדדית וצורכת ממנה משאבים מסוגים שונים. 8 היכולת לספק שירות איכותי לשוהים במסגרת מתבססת, בין השאר, על מנגנון לגיוס משאבים ובמיוחד הון אנושי. בעידן של מחסור תמידי במשאבים המתנדבים מאפשרים למסגרת המשלבת אותם - לעבות משאבים המאפשרים להשלים, להעשיר ולגוון את הפעילויות הניתנות במסגרת. לעבודת המתנדבים יש ערך כלכלי. 9 מתנדבים מגדילים את הגיוון האנושי בתוך המסגרת ומעשירים את הסביבה האנושית בה נמצא האדם עם פיגור שכלי ומספקים לו הזדמנות מו בנ ית להתנסות בקשרים בין-אישיים נוספים. מתנדבים הם גורם ממריץ ביד י מסגרת הטיפול באנשים עם פיגור שכלי לפ ת ח קשרים עם הקהילה לצורך גיוסם, הפעלתם ותגמו לם וליצור שיתופי פעולה מסוגים שונים. שיתוף יכול להיות תוך-ארגוני - בין יחידות בתוך הרשות המקומית )כגון: המחלקה לשירותים חברתיים; יחידת ההתנדבות; המחלקה לחינוך; המחלקה לתרבות(, או ב ין-ארגוני - עם ארגונים רלוונטיים הפועלים בקהילה )כגון: בתי ספר; מתנ"ס; בתי כנסת; עמותות התנדבות לסוגיהן(. מתנדבים הם שגרירים בקהילה לכל מסגרת המטפלת באנשים עם פיגור שכלי. זאת במספר מובנים - מסייעים בה כ רו תם האישית להפחית דעות קדומות ותיוג שלילי )סטיגמה( על בני אדם עם פיגור שכלי; מגדילים את הנראו ת )visibility( של המסגרת בקהילה וכן את ערכה וחשיבותה; משמשים מנוף שיווקי לגיוס מתנדבים חדשים. 8 על תורת המערכות הפתוחות ראה, לדוגמה, בקישורים הבאים: * 9B%D7%95%D7%AA+&meta=&aq=f&aqi=g2&aql=&oq=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7 %A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+&gs_rfai=&fp=1cf75feecbba0dd5 * 9 מודל המחשב את הערך הכלכלי של עבודת המתנדב - Freeman, B. Richard (1997): "Working For Nothing: the Supply of Volunteer Labor", in: Journal of Economics, Vol. 15/1,.University of Chicago ראה בקישור הבא pdf 16

17 חשיפה של בני נוער וצעירים מתנדבים למסגרות המטפלות באנשים עם פיגור שכלי מסייעת להכרות שלהם עם תחום הטיפול באדם עם פיגור שכלי. כך ניתן לעודד זיקה ורצון בקרב המתנדבים ללמוד את מקצועות הטיפול באנשים עם פיגור שכלי ולהשתלב בהמשך בעבודה במסגרות המספקות להם שירות וטיפול. התמורה למתנדב מ פ עילו ת בקרב אנשים עם פיגור שכלי התנדבות למען אנשים עם פיגור שכלי מעניקה תמורה - במובן של משמעות וערך מוסף למתנדב עצמו. 10 בין סוגי התועלת למתנדב יש לציין - אנשים עם פיגור שכלי מגיבים בחום ומעניקים יחס אוהב לסובבים; בכל גיל - צעיר כמבוגר - מאפשרת ההתנדבות לרקום קשרים חברתיים חדשים; ההתנדבות, להבדיל מהרבה דברים אחרים שגורמים לנו לתחושה טובה, פתוחה לכל ואינה תלויה במצב הכלכלי של האדם; עזרה לעשיית טוב לזולת - הגלומה בהתנדבות - היא ערך נחשב במיוחד אצל אנשים מאמינים ובקהילות חרדיות ודתיות; לכל אדם בכל גיל - אך במיוחד לבני נוער וצעירים - המפגש עם הש ו נ ה היא הזדמנות למידה מרתקת הן של הפרט על עצמו והן על זולתו; התנדבות בקרב אנשים עם פיגור שכלי ובמיוחד במסגרות המטפלות בהם מאפשרת למתנדב הצעיר לרכוש מיומנויות תעסוקה )כגון: ניהול תקשורת, עבודה בצוות; פתרון בעיות( ומעניקה לו התנסות פרקטית בתחום רלוונטי ללימודים ולפיתוח קריירה; מאמציהם של מתנדבים מתוגמלים גם ביתרונות בריאותיים - 11 מחקרים הוכיחו קשר הדוק ומשמעותי בין התנדבות לבין בריאות טובה. אנשים המתנדבים במהלך חייהם זוכים לאריכות ימים ואף משמרים יכולת תפקוד גבוהה. 10 מחקרים רבים בקשו לזהות את הגורמים לאנשים להתנדב. מתנדבים מציינים מניעים אלטרואיסטים, כגון: הרצון לעזור, הרצון להיות מועיל, לעשות טוב, ותחושה של אחריות חברתית. ראה אצל - דריהם רותי ויורק, אהרון )2002(: "גורמים המשפיעים על מסירותם של מתנדבים", בתוך: חברה ורווחה, כרך כ"ב/ 3 עמודים 360, בקישור הבא: gov.il/nr/rdonlyres/a617abe5-3b55-4c1c-93db-397fc8d52517/729/14.pdf. 11 Swinson Looman, Judy (2006): "Focusing on the Health Benefits of Volunteering as a - Recruitment Strategy", in: The International Journal of Volunteer Administration, Vol. 24/2, pp ראה בקישור הבא

18 א 2. תיאור המודל מה צריך לקחת בחשבון כאשר רוצים לשלב מתנדבים בפעילות עם ולמען אנשים עם פיגור שכלי? בפרק זה נסקור מרכיבים מרכזיים החיוניים בכל מ ת כ ו נ ת או תוכנית המשלבת מתנדבים עם ולמען אנשים עם פיגור שכלי. מודל להפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי יכול להכיל ממתנדב יחיד ועד מתנדבים רבים. 12 בכל מודל צריך לת כ ל ל )ליצור אינטגרציה( בין צרכים ומאפיינים של האנשים עם פיגור שכלי; המסגרת המתנדבים. האדם עם פיגור שכלי המסגרת: משפחה או שירות המתנדב בתרשים: מודל להפעלת מתנדבים מת כל ל בין האדם, המסגרת, המתנדב בדיקה של הפ רמ ט רים הבאים מסייעת למ קס ם את הערך הטמון בשילוב מתנדבים - קיום של תשתיות ואקלים ארגוני מתאים: נשאל את עצמנו - האם המסגרת )ארגון המספק שירות, או מסגרת משפחתית( ב ש ל ה וערוכה לקלוט מתנדב/ים? האם יש בארגון אוירה של פתיחות, קבלה, שיתוף? האם קיימת נכונות להשקיע בקליטה ובהפעלה של מתנדבים? האם יש סובלנות המושג "מסגרת" מתייחס בדיון זה לארגון - דהיינו מסגרת המספקת שירותים מסוגים שונים )כגון: תעסוקה, דיור, פנאי, חינוך, טיפול( לאנשים עם פיגור שכלי וגם למשפחה המטפלת באדם עם פיגור שכלי.

19 והכלה לטעויות של מתנדבים? האם ניתן לתמוך ולסייע למתנדב הנתון במצוקה? 13 עלינו להגדיר - אמצעים )כגון: משאבי זמן לליווי, תמיכה, הדרכה, מעקב ובקרה; כלים לפתרון בעיות; מקורות לתגמולים למתנדבים( ומנגנונים 14 )כגון: מינוי אנשי קשר / מלווים; ישיבות, פגישות מתוכננות ומו בנו ת, "קווים אדומים" ברורים וידועים להתנהגות לא ראויה של המתנדב(. לתשומת הלב: חשוב לשקול אם יש מקום לקלוט מתנדבים בכלל ומתנדבים חדשים בפרט כאשר המסגרת הטיפולית )או המשפחה( נתונה במצב משברי וקשיי התפקוד בה )של הצוות / של ההורים( עלולים להשפיע על קליטת המתנדב/ים ועבודתם y אבחנה בין עובד בשכר לבין מתנדב: נשאל את עצמנו - במה ייחודו של המתנדב לעומת עובד מן המניין במסגרת? )ואף לעומת בן-משפחה המטפל באדם עם פיגור שכלי (; 15 באיזה אופן יפיק האדם עם פיגור שכלי תועלת מהמתנדב/ים? עלינו להגדיר - ציפיות כלליות ממתנדבים - תוך פירוט תפקידים ומשימות שיוכלו למלא באופן העונה לצרכים של האנשים עם פיגור שכלי הנתונים לטיפולנו ; 16 הבדלים בין מתנדב לבין עובד בשכר או בן משפחה; גבולות התפקיד של המתנדב )מותר ואסור בפעילות עם אדם מוגבל בשכלו(. מידת ההתאמה של המתנדב לעבודה עם אדם המוגבל בשכלו: נשאל את עצמנו - מה נדרש מהמתנדב/ים )במונחים של מאפיינים אישיותיים, כישורים, ידע...( כדי לפעול באופן משמעותי עם האדם אשר לו פיגור שכלי? האם למתנדב יש מוטיבציה נחוצה? האם משימות ההתנדבות מתאימות ליכולותיו של המתנדב, לגילו ולמידת ב ש לו תו? עלינו להגדיר - תפקידים ומשימות וכן התנאים הנדרשים לביצועם כולל ב רו ר מקדים עם המתנדב לגבי מניעיו, ציפיותיו ורצונותיו כמו גם הבנתו את משמעות ההתנדבות עם אדם מוגבל בשכלו ונכונותו להשקיע בכך בין הדוגמאות, שעלו בקבוצות המיקוד שהתקיימו כחלק מפיתוח ערכה זו, צו י נו אירועים בהם מתנדבים צעירים נקלעו למשברים נפשיים ונזקקו למשאבי סיוע של אנשי מקצוע במסגרת וכן מצבים בהם מתנדבים מבוגרים, שתפקודם הבריאותי ה דרדר - ומנהל המסגרת, הצוות ואף המטופלים - אנשים עם פיגור שכלי - נחלצו לתמוך בהם, לבקרם ולשמור עמם על קשרים בעת מחלתם. 14 ראה עוד בפרק ב 3 - הדרכה ותגמול. 15 סקירת ספרות על מאפייני ההורות לילדים עם פיגור שכלי ראה אצל עזרא )2001(, עמודים ראה עוד בפרק ב 1 - מיון והכנה. 17 במיוחד יש לכך חשיבות לגבי מתנדבים הפועלים לאורך זמן. 19

20 דף מידע: מניעים להתנדבות, תועלת והשפעות בשלבי חיים שונים מניעים של מתנדבים והתועלת שמפיקים מההתנדבות משתנים בהתאם לגילם - המגלם, בין השאר, ניסיון חיים שצברו וכן צרכים הנובעים משלב החיים בו נמצאים. בקרב בני נוער 18 מתמקדת התועלת בתחומים כגון: למידה לכבד אחרים ולסייע להם; שביעות רצון מעזרה לזולת; טיפוח תחושות של ערך עצמי; פיתוח רגשות חיוביים כלפי מושא ההתנדבות; טיפוח אחריות חברתית; פיתוח של תפיסו ת מציאו ת ומיומנויות חברתיות; רכישת ניסיון מעשי בתחום העיסוק ההתנדבותי; תמיכה בקבלת החלטות; פיתוח של יכולות מנהיגות. בקרב צעירים - 19 התנדבות היא כלי אפקטיבי לקידום ניידו ת חברתית mobility( )social - במיוחד עבור צעירים מרקע חברתי-כלכלי מוחלש, הזדמנות לרכוש מיומנויות תעסוקתיות ולהתנסות בעבודת צוות, תשתית למפגש ולשיח בין אוכלוסיות מגו ו נות, הזדמנות להעצמה אישית ולהשתלבות בחברה כאזרחים בוגרים ותורמים. בקרב מבוגרים - 20 מחקרים שונים הראו כי יש קשר חיובי בין גיל ובין התנדבות: ככל שאנשים מבוגרים יותר הם נוטים יותר להתנדב, וכי נשים מתנדבות יותר מגברים. בין המניעים השכיחים להתנדבות מבוגרים ניתן לציין מקבץ של מניעים אינסטרומנטליים כגון: קבלת תחושה טובה מהפעילות, סיפוק, מילוי זמן פנוי, העלאת הערך העצמי, פיתוח קריירה ועניין אישי וכן מניעים אלטרואיסטיים, כגון: רצון לעזור לזולת, מניעים דתיים או הומניסטיים, רצון לסייע למי שמזלם שפר פחות, שאיפה לתיקון עוולות חברתיות. תגמולים המספקים את המניעים של המתנדבים יכולים להוביל לשביעות רצון מהפעילות ההתנדבותית. נמצא ששביעות רצון של מתנדבים נגרמת, בין השאר, מנו חו ת בתפקיד ומהיעדר תסכולים, תחושה של המתנדבים שהם מועילים, ביטחון עצמי ביכולתם כמתנדבים, ומוטבים )מקבלי השירות( שמביעים הערכת תודה ראה אצל הדר, לינור )2010(: "התנדבות ככלי להעצמת בני נוער בסיכון", בתוך: מניתוק לשילוב, חוברת 16, יוני 2010, עמודים 47, - 46 בקישור הבא: 19 בטווח הגילים 18 עד - 21 הכולל בעיקר מתנדבים במסגרת של שירות אזרחי-לאומי. ראה: עלות תועלת מהפעלת תוכנית שירות לאומי בישראל )2001(, תל אביב, מכון כרמל למחקרים חברתיים והמכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, בקישור הבא: 20 בן דוד, בועז, חסקי-לוונטל, דבי, נתי רונאל ויורק אהרון )2004(: התנדבות עובדת: מתנדבים והתנדבות במרכזי מידע וייעוץ לנוער - "הפוך על הפוך", ירושלים: האגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי ואוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לעבודה סוציאלית, בקישור הבא:

21 מרכיבי מודל להפעלת מתנדבים המודל כולל שני צירים מרכזיים - ציר התוכן: פעולות מרכזיות הנדרשות ממפעיל המתנדב/ים )מה? איך?( ציר הזמן: קביעת עיתוי ותיאו ם )סינכ רו ניזציה( של הפעולות )באיזה סדר? מתי?( תוכן ראיון 21 פרק התנסות של המתנדב חוזה עם המתנדב שיבוץ המתנדב הכשרת המתנדב קליטת המתנדב )כולל הכנת הצוות / המשפחה( ליווי והדרכה שימור מתנדבים } מיון הערכת הפעילות מתנדב/ ים זמן } } השמה תפעול ותחזוקה הערה: לעיתים קודמת הכשרת המתנדב לשיבוצו בתפקיד להלן נתאר ונפרט כל אחד ממרכיבי המודל: מיון; השמה; תפעול ותחזוקה. מיון - המפגש הראשון בין המגייס ו/או המפעיל 22 לבין המועמד להתנדבות יכול להתרחש בהקשרים שונים - הרצאה 23 על פיגור שכלי - לקבוצות מאורגנות בקהילה )בתי ספר, תנועות נוער, מועדונים חברתיים, מתנ"ס וכדומה( או לקבוצות עובדים במקומות עבודה המבקשים לתרום לקהילה וכן במהלך ראיון אישי. 21 רלוונטי למתנדבים הפועלים לפרקי זמן ממושכים. 22 עמותות שירות אזרחי-לאומי פועלות לגייס את המתנדבים ולכוונם, בהתאם לביקוש, למסגרות טיפול באנשים עם פיגור שכלי. הגורם המפעיל הוא מסגרת הטיפול. אבחנה זו חשובה כדי לדעת מי הגורם האחראי לטפל בביטוח של המתנדב במסגרת פעילותו, ראה פרטים בקישורים הבאים: א. אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים - / ב. אתר המוסד לביטוח לאומי להרצאה זו יכולות להיות מטרות הסברתיות ושיווקיות - ראה עוד בפרק ב 4 - שיווק ורישות בקהילה 21

22 ראיון: מיועד להכרות אישית עם המועמד להתנדבות, לזיהוי עמדות שלו ביחס לאנשים עם פיגור שכלי, להבנת מניעיו ורצונותיו ולתיאום ראשוני של ציפיות. כאן המקום להעריך האם הרקע האישי של המתנדב מתאים למאפיינים החברתיים והתרבותיים )שליטה בשפה, מידת דתיות, גיל, מ ג דר( של המסגרת 24 הקולטת. הראיון משמש הזדמנות להציג את התפקיד המצופה מהמתנדב ואת מאפייניה הכלליים של המסגרת בה צפוי להשתלב. הראיון הוא כלי סינון הכרחי 25 )אך לא יחיד( לזיהוי מועמדים להתנדבות המוכנים ויכולים לפעול עם אנשים עם מו גב לו ת שכלית, במיוחד כאשר נלווים לפיגור השכלי קשיים תפקודיים והתנהגותיים. המראיין יכול לתת דוגמאות למצבים המאפיינים אנשים עם פיגור שכלי ולהזמין את המרואיין לספר - כיצד יגיב? איך ינהג? בסיכום הראיון יכול המראיין לכוון לאחת מהאפשרויות הבאות: המועמד סבור שתחום הסיוע לאנשים עם פיגור שכלי אינו מתאים לו; המראיין מתרשם שהמועמד אינו מתאים לתחום ומשתף אותו בכך; המועמד נמצא מתאים על ידי המראיין אך עדיין מהסס. כאן אפשר להמליץ למועמד על פרק התנסות ולבחון עמו מה היא הדרך המועילה והיעילה לכך. פרק התנסות של המתנדב: היקף ההתנסות יכול להשתנות ממסגרת למסגרת. 26 יש מסגרות בהן ניתן לבקר ולשהות במשך מספר שעות פעילו ת ויש מסגרות המאפשרות התנסות בהקף של יום מלא או אף יומיים. כך או כך רצוי שהתנסות תכלול שיחה עם איש צוות )ואם ניתן יותר מאחד(, סיור במתקן, תצפית על הנעשה וככל שניתן - ביצוע של מטלה לדוגמה על ידי המועמד המתנ ס ה. מומלץ שבתום זמן ההתנסות תיערך שיחה עם המועמד להתנדבות, כדי לשמוע ממנו את חוויותיו, התרשמויותיו ולהעריך בצוותא את נכונותו ויכולתו להשתלב כמתנדב. חוזה עם המתנדב: מתאר את תפקידו של המתנדב, ימים ושעות לעבודתו, מגדיר את זכויותיו וחובותיו, קובע מי ילווה אותו )איש קשר( ויסייע בתהליך הקליטה - תוך התייחסות לצרכי הדרכה ולמנגנונים של בקרה והערכה על פעילותו כאשר מדובר במסגרת שהיא משפחה של אדם עם פיגור שכלי - מומלץ בשלב זה להימנע מחשיפת פרטים מזהים ולהסתפק בתיאור כללי. 25 ראה דגם של מבנה ראיון בפרק ג 1 - כלי עזר. 26 לתשומת הלב: כאשר מדובר במסגרת שהיא משפחה - יש לשקול האם התנסות של המתנדב יוצרת ציפיות אצל האדם עם פיגור שכלי ו/או בני משפחתו, עלולה לעורר אכזבות ואף להקשות בהמשך על שילוב מתנדב. פתרון אפשרי הוא הפגשת המועמד להתנדבות - לה כ רו ת עם האדם ו/או בני משפחתו בסביבה ניטרלית, כגון: המחלקה לשירותים חברתיים, מועדון חברתי בקהילה וכיו"ב.

23 לתשומת הלב: גם כאשר מדובר בהתנדבות חד-פעמית יש להגדיר למתנדב/ים מראש את תפקידם - כולל "עשה" ו"אל תעשה" ולהקצות איש קשר לפתרון בעיות y השמה - מרכיב זה כולל שלושה חלקים: שיבוץ הקובע את המיקום והשייכות של המתנדב בתוך המסגרת; הכשרה - טרום הכניסה לתפקיד; קליטה המחברת וקושרת בין המתנדב לבין סביבתו האנושית - אנשים עם פיגור שכלי ואנשי הצוות. סביר, עם זאת, שבמשימות חד-פעמיות תהיה התמקדות בעיקר בצד התפעולי והביצועי ופחות בהבני ה של קשרים ובפיתוח תקשורת. שיבוץ המתנדב: כאן באים לידי ביטוי שיקולי הדעת שבהתאמת המתנדב ליחידה שבתוך המסגרת, לדוגמה: בחירה בין מחלקת תעסוקה א' לבין מחלקת תעסוקה ב' במע"ש, או - בין יחידת דיור של אנשים עצמאים לבין הוסטל המשמש מסגרת מוגנת. באופן דומה נדרש שיבוץ הולם של המתנדב במשפחות תוך התייחסות לגיל, מגדר, תאימו ת תרבותית, שפה, רקע אישי, ציפיות ויכולות. בין השיקולים שיש לקחת בחשבון: מצבם התפקודי והיכולת התקשורתית של האנשים עם פיגור שכלי; אם המשפחה מוגדרת כמשפחה בסיכון / משפחה מס כ נ ת )במיוחד מבחינת אלימות( - כי אז לא יתאים לשב ץ בה מתנדב ; 27 זמינות של איש צוות לקשר ולליווי, או זמינות של עו"ס המשפחה לתת הדרכה וללוות את המתנדב. הכשרת המתנדב: המו רכ בו ת של תחום הטיפול באדם עם פיגור שכלי מצריכה הכנה מתאימה של כל מתנדב. הנחת יסוד של המודל היא שבמרבית המקרים מתנדבים אינם מכירים אנשים עם פיגור שכלי, לא התנסו בקשר ע מ ם ולא עבדו במסגרות לטיפול באנשים עם פיגור שכלי. כדי לממש את נכונותם ויכולותיהם עליהם לקבל פרק של הכשרה. במסגרת ההכשרה המתנדבים זקוקים, בין השאר, לחשיפה ראשונית של מאפייני אוכלוסיית האנשים עם פיגור שכלי 28 ולה כ רו ת בסיסית עם המסגרת הקולטת. ייתכנו, כמובן, אמצעים שונים לערוך הכשרה - מקורס מרוכז ועד שיחה קבוצתית או פרטנית. אמצעים אלה צריכים להיות מותאמים למאפייני המתנדבים )גיל, מאפיינים חברתיים-תרבותיים(; להקשר בו הם אמורים לפעול )גיוס ושילוב ישירים על ידי 27 בקבוצות המיקוד דווח על שיבוץ של שני מתנדבים הפועלים בצוותא במשפחה. במסגרת שיקולים פרטניים יש בכך פתרון מסוים לשיבוץ מתנדב/ים במשפחות מס כ נו ת. 28 המלצה לתוכנית הכשרה טרום הכניסה לתפקיד ראה בפרק ב 1 - מיון והכנה, עמוד 35, להלן. 23

24 המסגרת הקולטת, או גיוס ותיווך למסגרת הקולטת באמצעות עמותות התנדבות ייעודיות(; לאופי המסגרת )שירות או משפחה( ולמשאביה המקצועיים; לצרכים של בני האדם עם מוגבלות שכלית - ע מ ם יפעלו המתנדבים. קליטת המתנדב: השאיפה היא להפוך את המתנדב/ים לחלק חיוני ומשמעותי - ממש כמו כל אדם במרקם האנושי )מטופל ומטפל( של המסגרת. כדי להשיג יעד זה נדרשת השקעה בחיבור ורישות )networking( של המתנדב לנעשה במסגרת וזאת בכמה רבדים: שיחות עמו, התעניינות בו ושיתוף שלו ברמה הבלתי פורמלית; עדכון שלו בשגרת העבודה ובכללים הנהוגים במסגרת )בין אם מתחייבים מהוראות ונהלים ובין אם מקובלים מתוך מסורת ארגונית(; "אוזן קשבת" וסיוע לו בפתרון בעיות במסגרת התפקיד שממלא וככל שניתן גם בבעיות אישיות; הקפדה על השתתפותו בישיבות צוות; זימונו לאירועים המתקיימים במסגרת )כגון: ימי הולדת; חגים וכיו"ב(. אם יש במסגרת מספר מתנדבים חשוב לבנות עבורם פורום משותף )מפגשי פנים אל פנים; פורום וירטואלי( - בו יוכלו לשתף זה את זה בסוגיות רלוונטיות לפעילותם וכן לפת ח קשרים חברתיים. תפעול ותחזוקה - מתנדבים הפועלים לאורך זמן במסגרת )כאמור - שירותית או משפחתית( הם פועל יוצא של השקעה מתמדת בליווי, הדרכה, ושימור שלהם - תוך מתן תגמולים, כמו-גם שימוש בכלי הערכה מותאמים. ליווי והדרכה: יכולתם של המתנדבים לבצע את עבודתם בצורה הטובה ביותר, לצאת בסיומה של תקופת ההתנדבות עם חוויה אנושית חיובית ומשמעותית ואף לפעול כשגריריהם של האנשים עם פיגור שכלי תלויה בליווי ובהדרכה לאורך התנדבותם. הליווי הוא חלק מעבודת ניהול המתנדבים וכולל - קשר שוטף 29 )מותאם לתדירות ולה ק ף הזמן של עבודת המתנדב(, מתן וקבלה של משוב למתנדב / מהמתנדב על אירועים וחוויות, וכן סיוע לפתרון בעיות המתעוררות תוך כדי הפעילות ההתנדבותית, תמיכה בקשיים עמם מתמודד המתנדב והכלתו הק ש ר יכול להתבצע בשיחות קצרות כאשר המתנדב מגיע למסגרת, תוך כדי פעילותו ו/או בסיומה.

25 ההדרכה נעשית באופן מתוכנן, מתמקדת בסוגיות ובדילמות עקרוניות העולות מעבודת ההתנדבות ורצוי שתיערך בקבוצת מתנדבים )שלושה ואפילו זוג(, כדי לאפשר למידת עמיתים. שימור מתנדבים: פעולות המונעות נשירת מתנדבים, שמצריכות, אמנם, אנרגיות לא מבו טלו ת וע קביו ת מצד המסגרת המפעילה מתנדבים, אך שכרן בצדן. זאת מעצם ההתמדה של המתנדבים, אשר לה חשיבות רבה - במיוחד בקרב אנשים עם פיגור שכלי - הנקשרים בקלות לזולת ומתקשים להיפרד ממנו. מו דעו ת והבנה של הבט זה מחייבו ת כל מפעיל מתנדבים לגבש תפיסה וכלים לשימורם - בין אם מדובר בתפקידי התנדבות מתמשכת, המבוססת על שגרה )יומית או שבועית(, ובין אם מדובר בהתנדבות אד-הוק )ממוקדת במשימה חד-פעמית(. 30 הבסיס לשימור נמצא בשלבי המיון )זיהוי ראשוני של מניעים ; 31 תיאום ריאלי של ציפיות( וההשמה )הגדרת תפקיד משמעותי(, אך עיקרו בשלב התפעול והתחזוקה - במתן ליווי והדרכה )ראה סעיף קודם( וכן בעיצוב ובהענקה של תגמולים מסוגים שונים, 32 כגון: תעודות הוקרה, ט ק ס י הוקרה; טיול מגבש; שדרוג התפקיד תוך יצירת עניין ואתגרים למתנדב. לתשומת הלב: במרבית המסגרות המעסיקות עובדים נוצר במרוצת הזמן מערך תגמולים, אשר מתווספים לשכר המשולם ומהווים כלי ניהולי. הפעלת מתנדבים היא הזדמנות מצויינת לזהות את התגמולים )אישיים וכלל- צוותיים( הקיימים במסגרת הטיפולית ולבחון מה מתוכם רלוונטי גם למתנדבים. y לפניך שתי רשימות - באחת גורמים תומכי שימור ובשנ יי ה גורמים לנשירה - גורמים תומכי שימור אתגרים ומשמעות במסגרת התפקיד; מידת הבחירה בתפקיד; יכולת המתנדב לאזן בין ההתנדבות לבין מחויבויות אחרות בחייו; מניעים הזוכים למענה ליווי והדרכה מסודרים; יחסים טובים עם המטופלים ועם הצוות; שביעות רצון וסיפוק; מערכת תגמולים. גורמי נשירה תום חוזה ההתנדבות כנקודת ציון; שינוי בנסיבות חיים )כגון: מעבר מגורים; כניסה למסגרת חדשה של לימודים / עבודה(; תחושה של מיצוי; עומס ושחיקה, פחות זמן פנוי; מחיר ר ג ש י כבד; קונפליקטים עם הצוות; תסכול ואי מימוש ציפיות; חוסר קידום וחוסר הערכה. ניהול נכון של המתנדבים מחזק גורמים המסייעים לשימור ומפחית גורמי נשירה. 30 במרבית המקרים מתנדבי אד-הוק מגיעים באופן מאורגן ובקבוצות באמצעות גורם מעסיק עובדים )כגון: מפעל( או מסגרת חינוכית )כגון: בית ספר, מוסד להשכלה גבוהה(. הקשר בין קבוצת המתנדבים לבין מסגרת הטיפול באנשים עם פיגור שכלי נעשית באמצעות ארגון, אשר מתווך ביניהם. כאן תפיסת השימור משתנה: משימור פרטני של המתנדב עצמו לשימור הקשר עם הארגון המתווך. 31 המסייעים בהמשך לבנות מערך תגמולים מותאם לצרכי המתנדבים. 32 הרחבה על הפרקטיקה של מתן תגמולים למתנדבים ראה בפרק ב 3 - הדרכה ותגמול. 25

26 הערכה )evaluation( של פעילות המתנדבים : 33 תורמת לניהול איכותי של המתנדבים ורלוונטית למספר ת כ ל י ו ת : זיהוי הק ש ר בין עלות המשאבים )זמן עובדים, עלויות כספיות ישירות וכיוצא בזה( הנדרשים להפעלת מתנדבים לתועלת המופקת מעבודתם ; 34 הליך לשיתוף המתנדבים לאיתור של אתגרים וכיווני פעולה חדשים בתפקיד; סיוע לשיפור תפקודם של המתנדבים - תוך השוואה של רצוי מול מצוי - כפי שמקובל בניהול משאבי אנוש; הבנת הגורמים המסייעים לשימור המתנדבים לאורך זמן במסגרת הטיפול באנשים עם פיגור שכלי, כגון: שביעות רצון, הצלחות. הערכת פעילות המתנדבים יכולה לה עש ו ת בדרכים כמותיות )ציונים המבוססים על מספרים( ובדרכים איכו תנ י ו ת )משוב ותיאורים מילוליים(. מומלץ לעשות שימוש משולב בשני הסוגים. מספר תנאים נדרשים לביצוע הערכה מועילה: הגדרת מטרות להע רכה ושימוש בתוצריה, כדי להעלות תובנות ולהסיק מסקנות לצורך שיפור והשבחה של עבודת המתנדבים; הגדרת תפקיד למתנדב ותיאום ציפיות עמו - בכתובים - עם כניסתו למסגרת. בלעדי זאת חסרה פעולת ההערכה נקודת מוצא להתייחסות. הקפדה על תיעוד )כתוב, מצולם( של פעולות ההערכה ושמירתו, כדי לאפשר הכנת דיווחים והשוואות של תוצרי ההערכה בפרקי זמן שונים; הקצאת משאבי זמן נאותים לצורך ביצוע הער כה: לשם כך חשוב ליידע את המתנדבים מראש ולכלול הצורך בהערכה בשלב החוזה עם המתנדב. לתשומת הלב: מומלץ לקבוע מראש צמתי זמן להערכה. בשנה הראשונה לעבודת המתנדב במסגרת רצוי לקיים פגישות הער כ ה במהלך כל 6 / 3 / 12 חודשים. בהמשך - לפחות אחת לחצי שנה. y הכלים המקובלים להערכה הם - שאלונים בכתב מסוגים שונים; ראיונות )אישיים( ושיחות משוב נבו, דוד )1989(: הערכה המביאה תועלת - הערכת פרוייקטים חינוכיים וחברתיים, תל אביב: הוצאת מסדה. 34 ראה 1997) )Freeman - מצוין בהערת שוליים בעמוד 16 לעיל.

27 חלק ב': ארגז כלים להפעלת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי 27

28 28

29 ב 1. מיון והכנה - טרום כניסת המתנדב למסגרת או למשפחה מה הן פעולות ההכנה הנחוצות לפני תחילת הפעילות של מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי? בפרק זה נדו ן בהגדרת תפקידים למתנדבים - יחידים וקבוצות מאורגנות, מיון מתנדבים, תיאום ציפיות עמם, מהלכים להכנתם ולהקנייה של ידע חיוני - טרם כניסתם לפעילות. הגדרת תפקידי התנדבות בקרב אנשים עם פיגור שכלי ניתן למיין תפקידי מתנדבים במסגרות לטיפול באנשים עם פיגור שכלי לשלושה מסלולים עיקריים: תומכים-טיפוליים, כמו - עזרה בהכנת שיעורי בית, חונכות אישית, ליווי בטיולים, הפעלת משחקייה, הפעלת חוג, הדרכה בקייטנה; טכניים, כמו - הסעות, תיקונים קלים; ארגוניים-מינהלתיים, כמו - מענה טלפוני, הדפסות ותיוק, קיום א ירו ע לגיוס תרומות. כל מסלול מציב דרישות שונות למתנדב: תפקידים תומכים-טיפוליים מצריכים מהמתנדב גישה אמפטית, סבלנות, סו בלנו ת ה מ נעו ת משיפוט, תקשורת טובה ותשומת לב לניואנסים בהתנהגות הזולת. תפקידים טכניים מחייבים, לעיתים, רישיון-נהיגה ולפי העניין - מיומנויות ביצוע בתחומים כגון: צביעה, נגרות, שרברבו ת; למילוי תפקידים ארגוניים-מינהלתיים נדרשים הקפדה על סדר, דייקנות, יכולות של התייחסות לפרטים, תיאום ודיווח. בהתאם לתפקיד גם - כושר קבלת החלטות, יכולת שכנוע, יכולת הפעלת אנשים ולעיתים אף כושר עמידה בלחצים. בכל התפקידים יש צורך ביכולת עבודה בצוות וכן בשליטה במיומנויות תקשורת )בדגש על שיח, דיווח מילולי, מתן וקבלה של משוב(. הגדרת תפקיד היא מ פרט כתוב הנערך לפני הראיון עם המתנדב - כך שניתן למסור לו עותק ממנה. המ פרט הוא כלי חשוב בידי מפעיל המתנדבים ומסייע לנ ו וט באופן עקבי את כל שלבי העבודה עם המתנדב - החל במיון וכלה בהערכה. 29

30 הגדרת תפקיד 35 כוללת את המרכיבים הבאים - ש ם התפקיד: איך י יק ר א התפקיד? יש חשיבות לתואר תפקיד מכ ב ד, לדוגמה: "תומך" או "מלו וה" עשוי לה ת פ ס מחמיא יותר מ"עוזר"; תיאור המשימות הדרושות לביצוע התפקיד: באופן ברור ובפירוט, ככל שניתן; תיאור הכישורים והמיומנויות הנדרשים לביצוע משימות התפקיד; הכשרה והכנה הנדרשות לפני )או עם( הכניסה לתפקיד; המקום הפיזי בו תתבצע עבודת המתנדב; פירוט זמנ י עבודת המתנדב )ימים, שעות(, תדירות; ציון הכפיפות: מי נותן הוראות למתנדב? מי אחראי על המתנדב? )שם ותפקיד( איש קשר - אם שונה מהממונה : מי מלווה את המתנדב ומסייע לו בפתרון בעיות? )שם ותפקיד( הדרכה: קביעת מסגרת ההדרכה - כולל מועדים ופרטי המדריך; פירוט תנאים מיוחדים למילוי התפקיד - ככל שקיימים. הגדרת תפקידים למתנדבים במסגרת צריכה להתבסס על העקרונות הבאים - נגזרת מצרכי המסגרת: זיהוי של התחומים בהם יכולים מתנדבים לסייע, כגון: השגחה; תמיכה; ליווי; הדרכה, סיוע טכני-מינהלתי - תוך אבחנה והבדלה בין תפקידים שממלאים אנשי צוות בשכר לבין תפקידי המתנדבים ויצירת ייחוד, ככל שניתן, לתפקידי המתנדבים. לדוגמה: רכז קבוצה במע"ש אחראי )יחד עם אנשי צוות אחרים רלוונטיים( להכנת תוכנית קידום למטופל מסוים. מתנדב יכול להיות אחראי לאמ ן ולהדריך את המטופל בייש ו ם חלק מתוך תוכנית הקידום על פי הנחיות של רכז הקבוצה. מאפשרת בחירה: מומלץ לאפשר, ככל שניתן, למועמד להתנדבות לבחור תפקיד מתוך מספר אפשרויות, שמו צעו ת לו במסגרת. ב נו יה מהפשוט אל המורכב: כדאי לשקול הגדרת תפקיד בסיסי וממוקד המתאים למתנדב, שיכול להקדיש זמן נתון ומוגבל, יחסית. למתנדבים שמועסקים בהקף שעות משמעותי )כגון: מתנדבי השירות האזרחי-לאומי המועסקים כ-+ 40 שעות שבועיות או בני נוער המתנדבים לקייטנות, שאורכות מספר ימים / שבועות( ניתן ליצור "אשכול" מורכב של מספר תפקידים בסיסיים - תוך התאמה פרטנית למתנדב. 35 מתכונת להגדרת תפקיד ראה בפרק ג 1 - כלי עזר - בעמוד - 56 להלן. הגדרת התפקיד היא חלק מחוזה - הסכם שנקבע בין המסגרת לבין המתנדב, ראה בעמוד

31 מיון ותיאום ציפיות עם המתנדב ככלל - מיון הוא תהליך של בחירת המתנדבים המתאימים ביותר לתפקיד על בסיס יכולתם להצליח בו מתוך מאגר המעוניינים בתפקיד. כל זאת על סמך כישורי המתנדב, אישיותו, מניעיו להתנדבות וניסיונו המקצועי. אנשים עם פיגור שכלי מוגדרים כחסרי ישע 36 ועל-כן נדרש להקפיד על מיון המשלב מתנדבים מתאימים בלבד - גם אם יש רק מועמדים מעטים. המיון אמור לבחון את המועמד להתנדבות בהבטים הבאים: האם אכן מתאים באופן כללי לעבודה עם אנשים עם מוגבלות שכלית ובאופן ספציפי לתפקיד? האם יוכל לספק יחס הולם ושירות נאות למטופל/ים? האם מסוגל להשתלב בצוות הקיים - עובדים בשכר ומתנדבים ותיקים? האם יכול לייצג באופן נאות את הארגון בו אמור להתנדב? לתשומת הלב: תהליכי מיון אפקטיביים הם בעלי ערך רב בכמה מישורים - יוצרים אתגר ומחזקים מוטיבציה של המועמדים, כאשר מעבירים מ ס ר שקשה להתקבל כמתנדב למסגרת. מגבירים את מידת ההלימה בין המתנדב למסגרת אף יותר מאשר תהליכי הכשרה והדרכה, מה גם שהתהליכים האחרונים יקרים יותר. תומכים בהתמדה והישארות לאורך זמן של המתנדבים וחוסכים תהליכי מיון מחודשים הנובעים מתחלופת יתר. y במקרים בהם משולבת במסגרת קבוצת מתנדבים מאורגנת למשימות חד-פעמיות במסגרת - לא מתקיים, אמנם, הליך של ראיונות מיון אישיים, אך אין לדלג על תיאום הציפיות, שייעשה עם איש הקשר לקבוצה. כאן יכלול תיאום הציפיות תיאור של מאפייני המסגרת והאוכלוסייה המטופלת בה, קבלת מידע על המתנדבים 36 נוסח החוק מופיע בתע"ס "חוק העונשין )תיקון מספר 26( התש"ן פגיעה בקטינים ובחסרי ישע" ראה אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים בקישור הבא - בחלק ממסגרות הטיפול באנשים עם פיגור שכלי משולבים אנשים, שמורשעים בדין אך ללא מאסר בפועל וממלאים בהוראת בית המשפט שירות לתועלת הציבור - של"צ. חלק מהמסגרות נמנעות מקליטת מתנדבים אלה. ככלל נדרשות המסגרות לקבל מכל מועמד )ממין זכר( לעבודה - בשכר או בהתנדבות - אישור ממשטרת ישראל שאין הוא עבריין מין. האישור יינתן לפי בקשת האדם עצמו - כי אין מניעה להעסיקו. 31

32 ופרטי הרקע שלהם, הסבר על המשימות שימלאו המתנדבים, התייחסות לקשיים אפשריים וקביעת איש קשר לפתרון בעיות מתוך צוות המסגרת. מומלץ במקרים אלה להכין דף-מידע כתוב, 37 שיחולק למתנדבי הקבוצה המאורגנת לפני הגיעם למסגרת. כלי המיון השכיח הוא ראיון - בין אם נערך באופן אישי ובין אם נוסף לו ראיון בקבוצה. הכנה לראיון כוללת - קריאה של מסמך קורות חיים, אותו מתבקש המועמד להתנדבות להכין, ושל שאלון רקע )מטעם המפעיל(; תכנון מהלך הראיון על בסיס בחירה וניסוח של שאלות )פתוחות, סגורות( - כפי שמתבקשות מהגדרת התפקיד. 38 נושאים לגביהם נחוץ לאסוף מידע לקראת הראיון ובמהלכו כוללים - השכלה; ניסיון תעסוקתי והתנדבותי - קודם; ה כ רו ת וידע קודם של המועמד על אנשים עם פיגור שכלי; מניעי ההתנדבות: סיבות להתנדבות - בכלל ובקרב אנשים עם פיגור שכלי - בפרט; מיומנויות וכישורים רלוונטיים לעבודה עם אנשים עם 39 מוגבלות שכלית; קשיים שצופה בעבודת ההתנדבות - כיצד רואה עצמו מתמודד עמם? איך פותר בעיות? ; ציפיות מההתנדבות; השתלבות בעבודת צוות - נקודות חוזקה ונקודות תורפה; נכונות לקבל הדרכה; מידת הזמינות ומחויבות לתפקיד - נוכחות בזמן ובמקום, דיוו ח יו ת. מיומנויות עריכת ראיון לקבלת מתנדב מצריכות - יכולת אבחונית של המראיין; יחס מכבד, הוגן ואנושי כלפי המועמד להתנדבות; יכולת לשקלל מידע ממקורות שונים 40 ולקבל החלטה מו ש כ ל ת; מו כ נו ת רגשית לדחות מתנדבים בלתי מתאימים. מומלץ לנהל ראיונות - במיוחד ראיונות קבוצתיים - על ידי צ מ ד מראיינים. כך אחד מהם מוביל את הראיון והשני מתרשם ומתעד. ניתן לשלב מתנדבים ותיקים בראיונות של מתנדבים חדשים )אישיים וקבוצתיים(. ניהול הראיון חשוב שייעשה באווירה נינוחה, תוך יצירת דיאלוג והימנעות מהבעת התרשמות שלילית, גם אם המועמד מבטא דח יי ה וקושי ביחס לאנשים עם פיגור שכלי. כמובן - יש לאפשר למרואיין להעלות שאלות, 41 ככל שיחפוץ דף מידע למתנדבים המגיעים בקבוצות למשימות חד-פעמיות רצוי שיכלול - תיאור של המסגרת ופעילותה, תיאור של אוכלוסיית מקבלי השירות במסגרת כולל קשיים, יכולות וכישורים, הסבר על המשימה, פרטי איש הצוות כולל מספר טלפון לפתרון בעיות. 38 ראה דגמים של * מבנה ראיון; * שאלון רקע בפרק ג 1 - כלי עזר. 39 ניתן להשתמש במצבים ובאירועים המצריכים חשיבה של פתרון בעיות. 40 כגון: שאלון רקע, קורות חיים, התרשמות מהראיון. 41 גם אם המרואיין אינו מציג שאלות אלה - מומלץ למראיין להעלותן ולתת עליהן תשובות מספקות.

33 רצוי שהמראיין ייערך מראש עם תשובות לשאלות נפוצות, כגון - * מה היא המסגרת הקולטת? * מה מאפיין את האנשים עם פיגור שכלי במסגרת? * מה עלי לעשות במסגרת התפקיד? * באיזה הקף? באיזו תדירות? * מי יהיה ממונה עלי? * האם יהיו לי הוצאות במסגרת עבודת ההתנדבות? * מי יממן אותן? ראיון קבוצתי מתאים למצבים בהם יש בו-זמנית מספר מועמדים להתנדבות ויש עניין לבחור את המתאימים ביותר, לדוגמה: קבוצה של בנות שירות אזרחי-לאומי המבקשות כולן להתנדב למסגרת מסוימת לטיפול באנשים עם פיגור שכלי. בראיון קבוצתי מוצע להציג את פעילות המסגרת ולתאר את המטופלים בה וכן להעמיד לדיון סוגיות אופייניות לעבודת מתנדבים עם אנשים מוגבלים בשכלם, כגון: איך תפעלו אם האדם יתקשר אליך שוב ושוב לטלפון הנייד, כאשר אתה עסוק בעניינך שלא בזמן פעילותך במסגרת / במשפחה? איך תגיבו למראה אדם מרייר? מה תעשו אם האדם צועק בלי הרף? מרביץ לעצמו? סיכום הראיון כולל שלושה שלבים: סיום השיחה עם המועמד להתנדבות תוך בדיקה עמו - האם רואה עצמו מתאים / לא מתאים להתנדבות בקרב אנשים עם פיגור שכלי? תהליך המיון מסתיים אם המועמד להתנדבות מודיע למראיין שאינו רואה עצמו פועל עם אנשים מוגבלים בשכלם. לאחר מכן )המראיין עם עצמו או עם שותף לראיון( - תיעוד התרשמויות וקבלת החלטה - האם המועמד מתאים למסגרת? לתפקיד במסגרת? לבסוף - יצירת קשר של המראיין עם המועמד להתנדבות ומתן תשובה - חיובית או שלילית - על קבלה למסגרת ולתפקיד. אם אתה כמראיין סבור שהמועמד להתנדבות אינו מתאים למסגרת המסו י מת, או אינו מתאים בכלל לעבודה עם אנשים מוגבלים בשכלם - א מו ר לו זאת באופן החלטי, מכבד וענייני והאזן לתגובותיו בסבלנות. כך י צא בהרגשה טובה - ללא קשר להמשך פעילותו כמתנדב. לאחר תהליך המיון וקבלת המתנדב יש להחתים אותו על הטפסים הרלוונטיים: פרטים אישיים, ביטוח, ויתור סודיות, 42 שמירת סודיות, חוזה התנדבות הסיבה לצורך בויתור סודיות - ראה בהערת שולים בעמוד 31 לעיל. דגם של טופס בפרק ג 1 - כלי עזר.

34 הכשרה והכנה של המתנדב לקראת הכניסה לתפקיד שואלת מא רג נ ת מתנדבים צעירה : 43 "אני וכמה חברים ארגנ ו אירוע התנדבותי במערך דיור לאנשים עם פיגור שכלי בגילאי +21 באזור הדרום. רציתי לשאול: מה חשוב להבהיר למתנדבים לפני שמגיעים לשם? ומה אפשר להגיד להם שאולי יגרום להם לא להירתע מהאנשים המקסימים האלה..?." הכשרת מתנדבים - טרם כניסתם לתפקיד במסגרת לטיפול באנשים עם פיגור שכלי או למשפחה - חיונית מאד. לתהליך ההכשרה מספר ייעו דים חשובים: חשיפה לעולם הפיגור השכלי באוריינטציה לתפקיד ההתנדבותי. חיזוק המוטיבציה ויצירת מחו י בו ת רגשית בין המתנדבים לבין תחום הסיוע לאנשים מוגבלים בשכלם; הקני ה של ידע 44 וכלים מקצועיים למתנדבים; משך ההכשרה משתנה לפי רמת המקצועיות ומידת המיומנות הנדרשות מהמתנדבים. ניתן ורצוי לבצע הכנה קצרה גם למשימות התנדבות חד-פעמיות. יש ערך רב להערכת ההכשרה לתפקיד 45 באמצעות מדידה כמותית ואיכותית, אשר מחייבת הצבה מראש של מטרות, יעדים ומדדי הצלחה. לתשומת הלב: להכשרה טרום הכניסה לתפקיד יש ערך ומשמעות בעיקר אם בהמשך עבודתו זוכה המתנדב להדרכה שוטפת הכוללת העשרה מבחינת תוכן, וכן לסיוע מו ב נ ה בהתמודדות עם בעיות המתעוררות מתוקף מילוי התפקיד ולפתרונן y לצד מרצים ומנחים מקצועיים מומלץ לשלב בכל תוכנית הכשרה מתנדבים ותיקים וכן אנשים עם פיגור שכלי, שיוכלו לספר את סיפורם האישי, להמחיש ולהדגים את משמעותה, ערכה ותועלתה של התנדבות זו ולשמש דמויות הזדהו ת למתנדבים השאלה, שכותרתה - "התנדבות במערך דיור לאנשים מיוחדים" הופיעה )ב ( בפורום משפחות עם פיגור שכלי בקישור הבא תודה לעמיקם רז - מנהל הפורום, שהביא את השאלה ותשובה בצדה לקהילת הידע - פיגור שכלי, ראה: קבוצות דיון / נושא לדיון / מה חשוב להגיד לאנשים "רגילים" כדי שלא יירתעו מאנשים עם פיגור, )פורסם ב (. 44 ראה להלן - דף מידע: מאפיינים של אנשים עם פיגור שכלי והתקשורת עמם, עמוד 38, להלן. 45 ראה אצל נבו )1989( המוזכר בהערת שולים בפרק א 2, עמוד 26, לעיל.

35 מבנה מומלץ לתוכנית הכשרה 46 כולל את יחידות התוכן הבאות - "אני כמתנדב"; מאפייני האנשים עם פיגור שכלי; מאפייני המסגרת הקולטת ; 47 מאפייני התפקיד; עבודת צוות; פעילות במצבי חירום - כמפורט להלן: הנושא אני כמתנדב מאפייני האנשים עם פיגור שכלי מאפייני המסגרת הקולטת מאפייני התפקיד עבודת צוות פעילות במצבי 51 חירום פירוט ודגשים גיבוש הזהות העצמית כמתנדב; זיהוי כישורים אישיים; העצמה לתפקיד. ערכים, תפיסות ועקרונות המתייחסים לאנשים עם פיגור שכלי; מושגים מרכזיים בתחום הפיגור השכלי; רמות שונות של פיגור שכלי ומאפיינים שלהן; האדם - יכולות עם מגבלות - 49 כישורים קוגניטיביים, חברתיים, תקשורתיים והתנהגותיים; אפיוני האדם הנזקק לטיפול סיעודי; התנהגות מאתגרת )בעיות התנהגות( בקרב אנשים עם פיגור שכלי; התנהגות מינית. תחומי הטיפול באנשים עם פיגור שכלי - חינוך, תעסוקה, דיור, פנאי; חקיקה הנוגעת לאנשים עם פיגור שכלי ורלוונטית למתנדבים הנמצאים בקשר עם אנשים מוגבלים בשכלם, כולל - חוק העונשין )תיקון מספר 26( התש ן פגיעה בקטינים ובחסרי ישע המטיל חובת הדיווח על עובדים ומתנדבים )ראה הערת שוליים בעמוד 5 /ב לעיל(; חוק 50 למניעת הטרדה מינית התשנ ח אתיקה מקצועית בעבודת המתנדב: שמירה על סודיות; דיוו חיו ת. קשרי המתנדב עם המו ט בים בעבודתו, עם בני משפחותיהם, עם אנשי הצוות - ממונים ועמיתים; אסטרטגיות לסיוע אישי לאנשים עם פיגור שכלי )רמיזה, הכוונה, שיקוף, חיזוק( תוך מתן מרחב לעצמאות המטופל. לפי העניין - ארגון משחקים והפעלות לאנשים עם פיגור שכלי. מאפיינים של עבודת צוות; חלוקת תפקידים בצוות; תקשורת ושיתוף פעולה בצוות; התמודדות עם קונפליקטים. סדנת עזרה ראשונה; אפיון מצבי חירום ושגרת חירום בהקשרים שונים, כגון: התפרצות אלימה של אדם עם פיגור שכלי; אירוע שריפה; מצב מלחמתי; שגרת מלחמה. סוגיות לדיון איך אני מציג את עצמי? 48 איך אני מתמודד עם שינויים ומעברים? איך אני מתפקד במצבי לחץ? כיצד אני יכול להיעזר מה דומה ומה שונה בין אנשים עם פיגור שכלי למתנדבים? איך נזהה את רגשותינו כמתנדבים ביחס לאנשים עם פיגור שכלי? איך נתמודד עם תחושות של רחמים, חשש, בלבול? מה נעשה כאשר...? - דיון על בסיס של תיאורי מקרים ומשחקי תפקידים הנוגעים לפגיעה בחסרי ישע. מה הם גבולות התפקיד של המתנדב? מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת התפקיד? איך להימנע משיפוטיות? איך להתמודד עם קונפליקטים? מה לעשות במצב של קונפליקט בין המתנדב לבין איש צוות? כיצד על המתנדב לפעול במצבי חירום שונים? 46 מעובד מתוך טיוטת מסמך שח ב ר ה דר' דליה טל עבור קרן "שלם", ראה פרטים בעמוד - 4 לעיל. 47 מסגרות שכיחות לקליטת מתנדבים הן כאמור - מחלקות לשירותים חברתיים )השמה במשפחות(; מעונות-יום )לגיל הרך(; מסגרות יומיות לבני +21; מע"שים; מסגרות דיור חוץ-ביתי; מסגרות חינוך ופנאי )בין אם מופעלות על ידי הרשות המקומית ובין אם על ידי עמותות בקהילה(; תנועות נוער. ההכשרה תתמקד, ככל שניתן במאפייני המסגרת אליה יצטרפו המתנדבים. 48 הצגת עצמי כמתנדב נעשית בהקשרים שונים: לפני המשתתפים בתכנית ההכשרה; לפני אנשי צוות במסגרת / בני המשפחה; לפני האנשים עם פיגור שכלי. 49 לצד קשיים ואתגרים עם מתמודד אדם עם פיגור שכלי )בהתאם למצבו( חשוב להדגיש את יכולותיו וכישוריו. 50 נוסח החוק ראה בקישור הבא: 51 ראה גם: התמו דדו ת עם מצבי ל ח ץ ומש ב ר במסגרו ת לטיפ ו ל באנשים עם פיגור שכלי: ע ר כ ת הדרכה, בקהילת הידע - פיגור שכלי. 35

36 ה ק פ ן של תוכניות הכשרה נע בין 16 שעות ל- 100 שעות 52 )כגון: במסגרת עמותות שירות אזרחי-לאומי(. לפניך המלצות ושיקולי דעת לבניית תוכנית הכשרה מפורטת: הער ך את פרק הזמן העומד לרשותך ולרשות המתנדב לצורך הכשרה טרום הכניסה לתפקיד ו ב ח ר בהתאם את תכני ההכשרה וה ק פ ם. ניתן לבנות מערכי למידה מו דו לריים ולהעמיק בנושאים גם תוך כדי עבודת המתנדב Training(.)On The Job ה ש ת מ ש באמצעים מפעילים, מוחשיים וחוויתיים, כגון: עבודה בסדנאות; תיאורי מקרה לצורך ניתוח אירועים; סיפורים אישיים של מתנדבים ושל אנשים עם פיגור שכלי; משחקי תפקידים עזרים אור-קוליים, כמו - סרטים, מצגות; סיורים. צ י ד את המתנדבים בדפי תצפית בהם יתבקשו לתאר את הפעילות, את מאפייני האוכלוסייה, את התרשמותם ואת שאלותיהם. מומלץ להיעזר ב"תצפית משתתפת" של המתנדבים לצורך דיון בשאלות שמתעוררות על ידי המשתתפים. 53 הכנת קבוצות מתנדבים מאורגנות למשימות חד פעמיות ניסיון מהשטח : 54 "במסגרת עבודתי כרכזת ספורט ב"אקים" אני עובדת מול תלמידי תיכון וסטודנטים מתנדבים לקראת אירועים משותפים. בתהליך ההכנה ובשיח אודות אנשים עם פיגור שכלי - אני מדגישה שא לו אנשים בעלי רגשות בדיוק כמו של אנשים "רגילים" וזכותם להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. )אני( מעצימה את פעולת ההתנדבות כשליחות למען עתיד טוב יותר - לא רק למען אנשים עם פיגור שכלי - אלא לחברה הישראלית בכלל. בנוסף, אני חושבת שיש לתת לגיטימציה לחשש, לפחד לרתיעה ולתחושת האי נוחות אותה חשים לעיתים המתנדבים. לעיתים מעשה התנדבות הוא מפגש ראשון בין המתנדב לבין אוכלוסייה של אנשים עם פיגור שכלי ויש לכבד את החששות בדיוק כמו שמכבדים חשש לפני מפגש ראשון עם טיסה במטוס... שמתי לב שבמקום שבו ניתנת לתלמידים האפשרות ללכת מעט אחורה, לנוח טיפה, לאסוף את עצמם ולחזור לפעילות - הם מרגישים נינוחים יותר, משתחררים מהר יותר והפעילות מרקיעה לשחקים". 52 ראה לדוגמה - ידיעון משתלמים תשע"א /11, הוצאת קרן "שלם", עמודים Doing Good Well: Engaging Ad Hoc Volunteers: A Guide for Non-profit Organizations, (2008), National Volunteer &.Philanthropy Centre, Singapore מופיע בקישור הבא: 54 מצוטט מתגובתה של שרית כהן-חכם בקהילת הידע - פיגור שכלי, ראה: קבוצות דיון / נושא לדיון / מה חשוב להגיד לאנשים "רגילים" כדי שלא יירתעו מאנשים עם פיגור? )פורסם ב (. 36

37 ארגונים שונים מציעים מעת לעת כוח אדם התנדבותי למסגרות לטיפול באנשים עם פיגור שכלי. בין הארגונים נמצא - בתי ספר, מוסדות להשכלה גבוהה, יחידות של צה"ל ושל משטרת ישראל וכן מפעלים ותאגידים עסקיים. המתנדבים מגיעים באופן מאורגן לפרק זמן נתון ומהווים אתגר כפול למנהל המסגרת: כיצד להפיק ממתנדבים אלה את המיטב לטובת האנשים עם פיגור שכלי במסגרת? כיצד לשלבם בלי לשבש את סדר היום ושגרת הפעילות הנחוצים למטופלים? יש בקבוצות מתנדבים מאורגנות, גם אם הן מגיעות למשימות חד-פעמיות, מספר יתרונות, ביניהם: מעניקות הזדמנות לאנשים עם פיגור שכלי לחוות קשר של התעניינות ותרומה, )גם אם הוא קצר וחד- פעמי( עם אנשים נורמטיביים, שאינם במעגל החיים היומיומי שלהם; משימות התנדבות חד-פעמיות עשויות להעשיר את שגרת המסגרת הטיפולית; מאפשרות למתנדבים, שאינם במגע עם אנשים עם פיגור שכלי, להכירם ולהתרשם מהם באופן ישיר ולגלות שהמשותף ביניהם עולה על המפריד; פעילות המסגרת נחשפת במיטבה לציבור אנשים, שיכולים להיות שגרירי רצון טוב בקהילה. תחילה מומלץ לזהות משימות שמתנדבים יכולים למלא באופן חד-פעמי, 55 לדוגמה: *צביעה ושיפוצים קלים; * עבודות שתילה וגינון; * הפעלות ספורט )עם או בלי עזרים( בחצר המסגרת; * הופעה מוסיקלית; * שירה בציבור; * צפיה משותפת בסרט או בהצגה; * הכנת קישוטים למתקן המסגרת יחד עם האנשים עם פיגור שכלי; * הכנת ארוחה משותפת; * השתתפות באירועי חגים ובאירועי יום הולדת; * סיוע למילוי משימות עבודה דחופות במע"ש; * הבאת שי לאנשים עם פיגור שכלי וחלוקתו; * ארגון אירוע התרמה / סיוע לבזאר לגיוס משאבים; * הצטרפות המתנדבים לטיול של מקבלי השירות במסגרת; * קומזיץ משותף וכיוצא בזאת. כדאי להכין כרטיסי מידע כתובים ובהם תתואר כל משימה חד-פעמית לקבוצת מתנדבים, 56 יוגדרו, ככל שניתן מועדים נוחים ומועדפים בלוח הזמנים השבועי לקליטת הקבוצה, ימונה ר כ ז לאירוע מתוך הצוות, ייקבעו התנאים לביצועה, כגון: מספר מינימלי - מקסימלי של מתנדבים שיכולים להגיע ולהשתלב בו-זמנית במסגרת, ציוד ומכשור נדרשים ראה באתר "ח ב ר ה טובה" - המקשר בין ארגונים המציעים פעילויות התנדבות חד-פעמיות לבין מתנדבים, בקישור הבא:./ 56 המתנדבים הקבועים במסגרת יכולים לסייע בכך.

38 דף מידע: מאפיינים של אנשים עם פיגור שכלי והתקשורת עמם שכיחות האנשים עם פיגור שכלי נעה בין 2.5% ל- 3% מהאוכלוסייה הכללית. המושג "מו גב לו ת שכלית" מאג ד בתוכו סוגים שונים של תופעות ותסמונות, 57 אשר המשותף לכולן הוא הפגיעה בתפקודים קוגניטיביים )כ ש רים שכליים( והסתגלותיים )בתחומי חיים שונים( המתגל ה לפני גיל 18. החוק בהגדרתו מבדיל בין אדם עם פיגור שכלי לבין אדם חולה נפש. פיגור שכלי ממוין למספר רמות )קל, בינוני, קשה, עמוק(, כאשר המדדים לקביעתן הם רמת התמיכה הנדרשת לצורך התנהלות בחיי היומיום ומידת ההזדקקות לטיפול ולתמיכה, כדי שאדם יתפקד בתחומי החיים המצופים ממנו. הקושי העיקרי של בני אדם עם פיגור שכלי הוא בלימוד - בין אם מבוסס על למידה ספונט נית )התפתחותית, אקראית( ובין אם במסגרת למידה פורמ לית )מובנית(. אנשים עם פיגור שכלי מתקשים לקלוט, לעב ד, להפנים ולהשתמש במידע חיוני - בראש ובראשונה כדי להתקיים, לספק את צורכיהם ולהתנהג כמצופה בחברה שלהם. במצב של פיגור קל האדם זקוק בעיקר לתמיכה ולהכוונה. במצב של פיגור בינוני האדם זקוק להדרכה קבועה - כדי לבצע פעולות יומיומיות חיוניות. במצב של פיגור קשה יש צורך בתמיכה תמידית בשלושה תחומי חיים, לפחות, ולבצע עבור האדם פעולות יומיומיות חיוניות )כגון: האכלה, רחצה(. במצב של פיגור עמוק האדם נזקק לתמיכה תמידית בכל תחומי החיים. אנשים עם מו גב לו ת שכלית דומים לנו. מרביתם רוכשים יכולת תקשורתית )הבנה ושיח(. חלקם מסוגלים לתפקד בחברה בכוחות עצמם - אם יקבלו הדרכה מתאימה. יש להם רגשות וצרכים דומים לשלנו. ייתכן שיהיו להם יכולות ברמה גבוהה בתחומים שונים. יש להם מזג ואופי כמו לכל אדם אחר. בדרך כלל, הם חביבים לסובבים אותם ושמחים לתקשר עמם. 58 בהיותם בוגרים - מרבית בני האנשים עם פיגור שכלי משולבים בתעסוקה וכן במסגרות דיור מחוץ למשפחתם - במטרה לנהל אורח חיים כמקובל בח ב ר ה ועצמאי, ככל שניתן. 57 ראה סקירה מפורטת של עמינדב, חיה )2006(: "פיגור שכלי - הגדרות, רמות, סיבות ותסמונות שכיחות", בתוך: אקימידע - מדריך מידע, זכויות ושירותים לאדם עם פיגור שכלי ובני משפחתו, תל אביב: הוצאת אקים-ישראל וקרן "שלם", עמודים קישור למאמר ישנם אנשים עם תסמונת דאון מסיימים לימודים תיכוניים, חלקם מתגייסים לשירות בצה"ל, מתקבלים לעבודה ואף למוסדות להשכלה גבוהה. אנשים עם תסמונת איקס שביר )נחשבת לסיבה השכיחה ביותר לפיגור בינוני עד קשה( ניחנים בחוש הומור, נהנים מאינטראקציה חברתית ומרכישת חברים חדשים. בני אדם עם תסמונת וויליאמס הם בעלי אופי פתוח וחברותי, שמחים, ניחנים בזיכרון מעולה בכל הנוגע לפרטים קטנים וכן בכישורי שפה. לרבים מהם יש נטיות מוזיקליות. בני אדם עם תסמונת פראדר ווילי לומדים בבתי ספר, נהנים מפעילויות חברתיות ומסוגלים להשתלב בעבודה. 38

39 ב 2. קליטה וליווי - במהלך הפעילות ההתנדבותית מה עלינו לעשות כדי לקלוט באופן נכון ומתאים את המתנדבים? בפרק זה נפרו ש מספר אמצעים התומכים בהשתלבות של המתנדבים כניסת המתנדב לתפקיד בתקופת התחלת עבודתו מאמ ת המתנדב את ציפיותיו נוכח המציאות במסגרת הקולטת. תקופה זו משמעותית מאד לגבי עצם השתלבותו והתמדתו. בפרק זמן זה עלולות להיווצר, לעיתים, אי-הבנות ואכזבות - הן מצד המתנדב עצמו, שהתפקיד ו/או המסגרת אינם עומדים במבחן הציפיות שלו, והן בקרב המסגרת המפעילה - אם מתגלה שהמתנדב אינו עונה על דרישותיה ואולי אף נוצרת מעמסה על הצוות בשכר. שורשיהם של חיכוכים בין המתנדבים לבין הקולטים אותם נעוצים, בדרך כלל, בתקופה זו. אי-שביעות רצון - בין מצד המתנדב ובין מצד הצוות בשכר גורמים להפרעות ולרעשים במסגרת - המ פ ירים את התנהלותה ואת האיזון בה. השמה של מתנדב מחייבת את מנהל המסגרת לבנות מנגנון קליטה מתאים. תחילה יש להכין ולשתף את אנשי הצוות וככל שניתן - את האנשים עם פיגור שכלי המטופלים במסגרת. מרכיבי ההכנה )אפשרית, כמובן, בישיבת צוות( כדאי שיכללו - הסבר על הצורך והערך שבעבודת מתנדבים; מתן מידע על סוגים של משימות ותפקידים למתנדבים שישולבו במסגרת. זו הזדמנות לערב את אנשי הצוות באיתור צרכים ולבקשם להעלות רעיונות והצעות למשימות / תפקידים למתנדבים; הזמנה של עובדים לשמש אנשי קשר / מלווים המסייעים למתנדבים בקליטתם - תוך חשיבה, הגדרה ותיאור של תפקיד איש הקשר / המלווה מתוך הצוות; דיון על קשיים העשויים להיות בקליטת מתנדב/ים, חשיבה וגיבוש של המלצות )ונוהל( לפתרון. במקרים בהם יש או היה ניסיון בהפעלת מתנדב/ים במסגרת - כדאי לשחזר הצלחות ואתגרים בקליטת המתנדבים וכן את אופן הטיפול בהם. במקביל חשוב לספר למטופלים על הצטרפות של מתנדב )תוך ציון שמו( לצוות - "כדי לעבוד אתנו ולעזור לכולנו". 39

40 בעת שהמתנדב מגיע ליומו הראשון במסגרת - חשוב לערוך לו הכרות אישית עם אנשי הצוות, עם מתנדבים אחרים, עם המטופלים וככל שניתן עם בני המשפחות. מסירה של דף קשר למתנדב, הכולל את שמות אנשי הצוות והמתנדבים, תפקידיהם וכן כתובות מקום המגורים, מספרי טלפון וכתובות של דואר אלקטרוני - היא דרך נוספת לחב ר ולשל ב את המתנדב לצוות. במסגרות הנוהגות לשלוח, באמצעות דואר אלקטרוני, הודעות קבוצתיות לצוות )עובדים בשכר ומתנדבים( - תצורף לרשימה גם כתובתו של המתנדב החדש. איש קשר מבין חברי הצוות יכול לסייע מאד לקליטת המתנדב על ידי חניכה אישית. משימותיו העיקריות של איש הקשר הן - לספק מידע על תפקידם של אנשי הצוות, על דרכי העבודה ונהלי המסגרת; להציע דרך או דרכים מומלצות ליצור קשר ותקשורת עם המטופלים - כל אחד בהתאם למצבו ולתפקודו; לשמש כתובת ומענה לשאלות שוטפות של המתנדב, לסייע לו בפתרון בעיות תוך כדי עבודתו ולכוונו, לפי העניין, לבעלי תפקידים במסגרת. איש קשר מתפקד כעמית למתנדב. יש לשקול מינוי של מתנדב ותיק ומנוסה לתפקיד איש קשר. בין אם מדובר בעובד בשכר ובין אם מדובר במתנדב ותיק - יש בתפקיד איש קשר אפשרות להעשיר את תפקידו הקבוע של העובד או המתנדב. תפקיד איש הקשר למתנדב עשוי להיות מוגבל לפרק זמן של מספר שבועות ראשונים )או מספר חודשים - בהתאם לתדירות בואו של המתנדב(. זאת עד אשר יכיר המתנדב באופן משביע רצון את המסגרת ודרכי העבודה בה. לכל מתנדב אמור להיות ממונה ישיר - המוסמך לפקח על עבודתו, לקבל דיווחים על תפקודו, לתת לו הוראות ולשנות את המטלות והמשימות בתפקידו )בשיתוף המתנדב - ככל שניתן( וכן להעריך את עבודתו. על פי שיקול דעתו של מנהל המסגרת ניתן לאחד בין שני התפקידים - איש קשר וממונה ישיר. לתשומת הלב: הטכנולוגיה יכולה לסייע ברישות המתנדבים y ובקליטתם רשת האינטרנט ורשתות הטלפון הסלולרי תורמות מאד לפיתוח קשרים, במיוחד בקרב בני נוער וצעירים. רשימות קשר של המתנדבים והצוות )הכוללות כתובות של דואר אלקטרוני ומספרי טלפון נייד( מאפשרות חיבור "כולם לכולם" באמצעות העברת מ סרו נים - SMS ופתיחת קבוצה, לדוגמה ב-.Facebook ניהול של קבוצה חברתית ברשת יכול לה עש ו ת על ידי מתנדבים. 40

41 60 טיפ ניהולי אם יש קושי בקליטת מתנדבים במסגרת - בעיקר על רקע אי-השתלבותם - תו כ ל לנקוט בצעדים הבאים: א פ ש ר קבלת החלטות לכל אחד: אם אנשי הצוות נדרשים לפעול עם מתנדבים באופן שונה )אפילו במעט( מהמוכר להם, תן להם לחוש שהשליטה בידיהם וכי ביכולתם לבחור ולקבל בעצמם החלטות המותאמות לציפיות הניהוליות מהם; ב ק ש משוב: עודד את אנשי הצוות להציג סוגיות ואתגרים בעבודת המתנדבים, וכן להעלות רעיונות ופתרונות להתגבר על מחסומים המקשים על שילוב המתנדבים; ש ת ף בהצלחות: אלה מאפשרות להציב באופן קבוע את נושא ההתנדבות על סדר היום ולהעביר מ ס ר בדבר ערכם וחשיבותם של המתנדבים. ליווי שוטף - יצירת תחושת שייכות עם כניסתם למסגרת עוברים המתנדבים תהליך של ח ב רו ת )סוציאליזציה(, דרכו הם רוכשים את הידע והכישורים החברתיים, הדרושים לביצוע תפקידם - הלכה למעשה. בניית הזדהות של המתנדב עם אוכלוסיית המטופלים ועם אנשי הצוות יוצרת השפעות חיוביות על תפקו ד המתנדב. המחויבות למסגרת ולפעילות ההתנדבותית חשובה מאוד כמנוף להשתלבות ולהתמדה. ניהול מתנדבים )ואפילו אם יש במסגרת מתנדב אחד בלבד...( מצריך הפעלת מנגנונים לתמיכה, משוב, "אוזן קשבת", הערכה, קידום ותגמולים - אשר בונים את תחושת השייכות אצל המתנדב/ים. מרבית המנגנונים מו ב נ ים בתוך עבודת המסגרת וניתן לרתום אותם ולהתאימם לליווי של המתנדבים. נציין מספר אפשרויות - ישיבות צוות: ישיבות צוות תורמות מאד לחיזוק השייכות הקבוצתית של המתנדב/ים לכלל הצוות, ואם יש מספר מתנדבים במסגרת - אזי לקשרים ביניהם. לצד ישיבות צוות כלליות במסגרת, מומלץ לשקול קיום ישיבות בפורום 60 מעובד מתוך Tips to Re-Focus Your Team on the New Strategy", Management Tip of the day, Harvard Business Review, 3"

42 ייעודי למתנדבים. ישיבות הצוות מאפשרות * למידה )פורמלית ובלתי פורמלית( על המתרחש במסגרת; * עדכון הדדי של מידע )מי עושה מה ובאיזה הקשר?(; * פתרון בעיות; * קבלת הנחיות; * דיון בסוגיות מקצועיות וארגוניות. שיחות שוטפות : השיחות אמורות להעניק למתנדב תחושה שהוא חלק מהמסגרת, שיש לו כתובת לפנות אליה ושדואגים לו. יש המקיימים שיחות קצרות ולא פורמליות )ומסתפקים בכך( ויש המוסיפים לכך שיחות אישיות קבועות על פי לוח זמנים - בהתאם למצאי כוח האדם במסגרת ולתפקידים. לשיחות מספר תכליות: * התעניינות אישית בשלומו של המתנדב; * הזדמנות לזיהוי שינויים במוטיבציה: אם נחלשה - לברר מה הן הסיבות לכך ולפעול לחיזוקה; * לתת "טיפים", רעיונות והמלצות בין פגישות ההדרכה הקבועות. פגישות משוב : נערכות מדי פרק זמן של 4 עד 6 חודשים, לאחר שהמתנדב כבר ה פנים, פחות או יותר, את תפקידו ואת המצופה ממנו ונכנס לשגרת עבודה. פגישות אלה נועדו לברר * איך חש המתנדב בתפקיד? * האם הוא מרגיש משמעותי? * האם הוא מרגיש שייכות? * מה רמת המוטיבציה שלו? * מ מה אינו מרוצה? * מה היה רוצה לשנות / מה חסר לו? וכו'. זו הזדמנות למנהל המסגרת או לממונה הישיר להציג בפני המתנדב את תרומתו 61 ולבדוק עמו אפשרויות להשתדרג לתפקיד אחראי ורחב יותר. לתשומת הלב: משוב צריך להינתן בצורה מסודרת: יש לקבוע אותו מראש, לתת למתנדב להתכונן למשוב וליצור סביבה רגועה ונטולת הפרעות. יש לבנות את המשוב לפי נושאים / תחומים, לסכם אותו בכתב ולא לשכוח לתת עותק למתנדב. ככל שניתן - מומלץ לאפשר גם לאנשים עם פיגור שכלי לקחת חלק במשוב למתנדבים, לדוגמה: כאשר מתקיימות שיחות קבוצתיות עם המטופלים - אפשר לבקשם לספר על אירוע נחמד / נעים / מוצלח שקרה השבוע עם המתנדב. y במצבים בהם מתקשה המתנדב למלא את תפקידו מהוו ה שיחת המשוב אפשרות לעצב מחדש את התפקיד באופן המותאם ליכולותיו של המתנדב ולחילופין לבחון למה יזדקק )מידע, כלים, חיזוק מיומנויות( ואיך ניתן לספק זאת - כדי לסייע בידו לבצע טוב יותר את תפקידו.

43 ב 3. הדרכה ותגמול - לשימור ולתחזוקה של המתנדבים כיצד ניתן לש מ ר את המתנדבים ולאפשר להם להתמיד לאורך זמן בפעילותם עם ולמען אנשים עם פיגור שכלי? בפרק זה נלבן את מושג ההדרכה, נציג סוגיות רלוונטיות להדרכת מתנדבים בקרב אנשים עם פיגור שכלי ונדגים אופן פיתוח של תגמולים מותאמים למתנדבים. למה ואיך צריך להדריך מתנדבים? כל משאב בארגון - ובמיוחד המשאב האנושי - מחייב שימור ותחזוקה, בכלל זה המתנדבים. הדרכה מקצועית היא אחד האמצעים החיוניים לכך. ההדרכה, היא תהליך המכו ו ן להתבונן ב עש יי ה המתרחשת תוך כדי מילוי התפקיד, להעריך את המשמעויות שלה ואת שיקולי הדעת המובילים אליה. באמצעות ההדרכה 63,62 יכול המתנדב לברר מהי דרך הפעולה האפקטיבית לביצוע תפקידו, לגבש את זהותו כמתנדב המסייע לאנשים עם פיגור שכלי, לרכוש הבנות חדשות, לשכלל את דרכי הביצוע של התפקיד ולגבש את תפיסותיו אודות תחום הפיגור השכלי. השיח בהדרכה הוא על פעולתו של המתנדב המודרך. המודרך נמצא במרכז: אמירותיו הן היסוד העיקרי לבירור בהדרכה, וביחס אליהן המדריך מציע את הידע ואת החשיבה שלו. המקצועיו ת של המדריך איננה בנתינת הוראות לפעולה ובהצעת פתרונות מוכנים, אלא בהקשבה למודרך, בבירור הקשיים שלו ובפענוחם המשותף, לשם התפתחותו המקצועית של המתנדב. ההדרכה נשענת על קשר ארוך יותר ומשמעותי בין המודרך למדריך. היא מתרחשת במפגש של אחד לאחד או בקבוצה קטנה, באופן סדיר והמשכי. טווח הזמן שבו נמשכת ההדרכה נקבע לפי צרכי המתנדב המודרך ולא לפי כמות החומר שיש להעביר בעת נתונה. 62 ראה - לוי, רחל וקרניאל שרה )2009(: הדרכה במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות קטנות, הוצאת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים אישיים וחברתיים, תחום בכיר ארגון ומינהל ברשויות המקומיות )במסגרת סדרת תדריכים למנהלי מחלקות לשירותים חברתיים(, בקישור הבא: 63 מה בין הכשרה להדרכה? הכשרה היא אירוע חד-פעמי, מתמקדת בהקניית ידע, בנויה על סדר-דברים הנערך מראש בידי מומחה ומעבירה ללומד תכנים מוגדרים. הדרכה היא דו-שיח המתפתח בין מדריך למתנדב המודרך, המתקיים באופן סדיר כתהליך רצוף וקבוע וללא מחויבות לתוכן המוגדר מראש. סדר היום נובע מצרכיו של המודרך, המוצגים בדרך כלל כסוגיות הקשורות לפרקטיקת העבודה של המתנדב ונבדקים על ידי המתנדב - תוך ב ירו ר וגיבוש בעזרת המדריך. 43

44 הדרכת המתנדבים מושתתת על שני ייעודים עיקריים - מניעה ופיתוח: המניעה מבוססת על זיהוי של קשיים וירידה במוטיבציה של המתנדב ושחיקה בעבודתו בקרב אנשים עם פיגור שכלי; הפיתוח נדרש כדי לספק למתנדב ידע, מידע וכלים המשביחים את תפקודו עם המטופלים ומחזקים את התועלת והמשמעות מעבודתו. הדרכת המתנדבים נעשית, בדרך כלל, בידי רכז מתנדבים )של המחלקה לשירותים חברתיים או של המסגרת(, עו"ס, רכז מקצועי )בהתאם למסגרת( ולפי העניין - בידי מנהל המסגרת. כאשר המתנדב חדש במסגרת ו/ או בתפקיד - רצוי לקיים את ההדרכה בתדירות שבועית או דו-שבועית ובהמשך מדי חודש. ה ק ף מומלץ של פגישת הדרכה הוא בין שעה לשעה וחצי. הדרכת מתנדבים דורשת השקעת משאבים. בין השיקולים, שמומלץ לקחת בחשבון לצורך בניית מערך הדרכה יעיל ומועיל, יש לציין - מידת המו רכ בו ת של תפקידי ההתנדבות: תפקיד מורכב עשוי לדרוש השקעה גדולה יותר בהדרכה מאשר תפקיד פשוט; מגוון התפקידים: ש ו נו ת גדולה בין התפקידים מחייבת תשומות הדרכה מותאמות לכל סוג תפקיד ועיבוי של משאבי ההדרכה הנדרשים; מידת הש ו נו ת בין המתנדבים: ככל שיש פחות דברים משותפים בין המתנדבים יהיה צורך במשאבי הדרכה גדולים יותר; מספר המתנדבים: כאשר מדובר בהדרכה פרטנית, הרי שככל שעולה מספרם של המתנדבים יש צורך בהגדלת משאבי הזמן המוקדשים להדרכתם. 44

45 64 סוגיות להדרכה בעבודת המתנדב בעבודת מתנדבים הפועלים בקרב אנשים עם פיגור שכלי עולות סוגיות אתיות ופרקטיות אופייניות, ביניהן, לדוגמה - סוגיות בקשר של המתנדב/ים עם המטופלים: מתנדב חונך במשפחה נער עם פיגור קל, אשר אינו מפסיק להתקשר אליו טלפונית מחוץ לזמן הביקורים המתוכננים. המתנדב חש מוטרד ונשחק. מטופל עם פיגור שכלי מתפרץ כלפי מתנדב ומכה אותו. המתנדב, מתוך בהלה, מרביץ לו בחזרה. הן המטופל והן המתנדב נפגעים ומתפתחת מהומה גדולה. בעת טיול משותף של המתנדב עם מטופל מוגבל בשכלו בסביבה ציבורית )רחוב, קניון וכו'( - המטופל מתחיל לבצע תנועות של אוננות בפרהסיה. המתנדב הנבוך לא יודע כיצד להגיב. סוגיות בקשר שבין המתנדב/ים לבין בני משפחת האדם עם פיגור שכלי: המתנדב מופנה לביקורים ידידותיים אצל האדם עם פיגור שכלי בבית משפחתו. ההורים דורשים מהמתנדב לצרף לכל פעילות גם את האח הצעיר. בעת טיול עם המתנדב נפל הילד עם פיגור שכלי ונפגע בידו. המתנדב לא עדכן את ההורים. כאשר בדקו עם בנם את פשר הפגיעה אמר להם: "פלוני )המתנדב( עשה לי את זה, כשטיילנו ביחד..." ההורים הזועמים מתקשרים למתנדב... סוגיות ביחסי הגומלין בין המתנדב/ים לבין אנשי הצוות בשכר: המתנדב נענה לכל בקשה של אנשי הצוות. בשלב מסוים הוא מוצא את עצמו - כמעט אך ורק - מבצע משימות שאינן אהודות על ידי אנשי הצוות )לדוגמה: הורדת כלים לאחר ארוחת הצהרים ושטיפתם - משימות שהמטופלים אינם מבצעים בעצמם עקב תפקודם המוגבל(. המדריך הגיע בבוקר ורואה את המתנדב, שהגיע לפניו, מחלק - על דעת עצמו - משחקים למטופלים כדי להעסיקם, בשונה מסדר היום המתוכנן לאותו יום )שיחה בקבוצה והתארגנות לארוחת בוקר(. להגנתו טוען המתנדב: "הייתי לבד... האנשים היו מאד לא רגועים ואפילו הציקו אחד לשני... הייתי צריך להגיב במהירות ולא היה לי את מי לשאול..." ראה גם "מערכי הדרכה" - טרום-כניסת המתנדב לתפקידו, פריט - 14 להלן.

46 כאן - אתה מוזמן להוסיף סוגיות בהן נתקלת בעבודתך עם מתנדבים במסגרת - חשוב לעודד את המתנדב/ים לשתף את הגורמים הרלוונטיים במסגרת בסוגיות המעסיקות אותם בקשר לתופעות, אירועים, ומצבים הגורמים להם לתחושה לא נוחה ולספ קו ת ולסייע להם באמצעות הדרכה להתמודד בדרך שקולה ומתאימה. חלק מהסוגיות דורשות התייחסות ניהולית מיידית - ועיקרה - מתן הנחיה ברורה למתנדב )ולאנשי צוות, לפי העניין( מה לעשות "כאן ועכשיו", כדי להחזיר את מצב העניינים לש גרה; לעיתים נדרש ב ירו ר הכולל איסוף נתונים מהמעורבים בסוגיה - המתנדב, אנשי הצוות, ו/או הורים, וככל שניתן ומתאים - גם האנשים עם פיגור שכלי. בתום האירוע - פ נ יי ה למתנדב והצעה לשוחח על מה שקרה בפגישת הדרכה. 65 הדרכה סביב סוגיות ת יק ח בחשבון הבטים רגשיים, תנאים סביבתיים, חלופות אפשריות לתגובה )רצויות ולא-רצויות(, תחזק אצל המתנדב תובנות לגבי דפוסי פעילותו, תסייע לו - ללא שיפוט - לזהות קשיים ואפילו טעויות, תציע לו דרכי התמודדות רצויות מומלץ מאד לנהוג בגמישות לגבי עיתוי פגישת ההדרכה )באופן מיידי, ניתן לדחייה( - בהתאם לחומרת האירוע, מורכבותו ומצבו של המתנדב עצמו )נסער ולא יכול "לחזור לעצמו", או רגוע ומתפקד(.

47 פיתוח ושימוש במערך תגמולים למתנדבים מתנדבים זקוקים לתגמולים - כביטוי לתמורה על תרומתם. תגמולים - רציפים ומתואמים למתנדבים - מסייעים למנוע ירידה במוטיבציה ושחיקה הנלווית אליה ולהגביר את שביעות הרצון של המתנדב. בהעדר תגמול אולטימטיבי - "תגמול המחץ" - העונה על צרכי המתנדבים בכל מצב ובכל עת, חשוב לבנות מערך או "סל" תגמולים המבוסס על מספר עקרונות: התאמה: יצירת תגמולים רלוונטיים לרקע החברתי-תרבותי, לגיל, למגדר )לפי העניין(, וכן למניעים ולציפיות של המתנדבים; גיוון: קיימים סוגים שונים של תגמולים - מוחשיים )מכו נים גם אקסטרינזיים - חיצוניים 66 למתנדב ותלויים בסביבתו( ובלתי מוחשיים )מכונים אינטרינזיים - פנימיים, 67 נובעים מעצם העש יי ה ההתנדבותית(. ניתן ליצור הצע של תגמולים משני הסוגים; הדרגתיות: יצירת מ דרג של תגמולים - במיוחד תגמולים אקסטרינזיים - חיצוניים - מהצנוע אל המכובד; * מהיומיומי אל התקופתי; * מהאישי אל הפומבי - תוך הגדרות של קריטריונים ועיתוי לנתינתם. לפניך דוגמאות לתגמול מתנדבים המשרתות מניעים שונים. ניתן להוסיף לרשימה ולעבותה, "לפר ק" ולחבר את הדוגמאות - לפי צרכי כל מסגרת. תגמולים כמענה לצרכים אינטרינזיים - פנימיים: ההתנדבות מעניקה הזדמנות למלא חובה דתית / קהילתית / חברתית; תגובות וביטויים חיוביים מצד המטופלים - 68 מאמירה מילולית מפורשת ועד השמעת קולות )ו/או תנועות( של שביעות רצון; דיווח למתנדב ומתן משוב ממנהל המסגרת / איש מקצוע / המלווה / מאנשי הצוות - על התפתחות שחלה אצל מטופל הודות למאמציו; קבלת משוב מרוצה מבני משפחות של המטופלים; תמיכה של צוות המסגרת בעת קרות משבר למתנדב; עידוד יוזמות של המתנדב; קבלת הדרכה מובנית; מניעים אקסטרינזיים - חיצוניים מקורם בצורך להכרה והוקרה, ברצון חיזוק קשרים חברתיים. 67 מניעים אינטרינזיים - פנימיים, כגון: עזרה לזולת כמקור ללמידה על עצמי; קידום התפתחות אישית ומקצועית. 68 היכולת לקלוט תגובות אלה תלויה בניסיון ובלמידה של המתנדב לצורך זיהוי ופענוח שלהן - במיוחד כשמדובר באנשים עם פיגור שכלי המוגבלים ביכולתם התקשורתית.

48 השתלמויות והעשרה בתחום הטיפול באדם עם פיגור שכלי וכן בהבטים שונים של עבודת ההתנדבות; העשרה תפקידית / בניית מסלול התקדמות במסגרת, כגון: שילוב מתנדב בראיון קבלה, שילוב מתנדבים ותיקים בתוכנית הכשרה, סיוע לקליטת מתנדב חדש, הנחיית מתנדבים בקבוצה; סיורי למידה / פגישות עם מתנדבים ממסגרות אחרות; הזמנה להשתתף בכנסים מקצועיים בתחום הטיפול באדם עם פיגור שכלי. דוגמאות לתגמולים כמענה לצרכים אקסטרינזיים - חיצוניים: זימון להרצאות העשרה + ארוחה חגיגית; ימי כיף / מסיבות / טיולים; בילוי חברתי של קבוצת המתנדבים במסגרת / של המתנדב/ים והצוות בבית קפה / סרט / הצגה; ברכה / שי ליום הולדת; שי לחגים; תעודת הוקרה בצמתים חשובים במעגל חיי המתנדב במסגרת, לדוגמה: למתנדב מלאו 10 / 5 / 3 שנים להתנדבותו )או אחר(, המתנדב סיים את תפקידו ונפרד מהמסגרת; מכתבי המלצה - אלה רלוונטיים במיוחד בעת סיום התפקיד של בני / בנות שירות אזרחי-לאומי וכן של מתנדבים הממלאים תפקידם כחלק מהתנסות מקצועית במהלך לימודים מקצועיים; המלצות לאות מתנדב / פ ר ס למתנדב ברמה מקומית או ארצית; הזמנה להשתתף באירועי חגים / ימי הולדת הנערכים במסגרת; הנפקת פריטים יחודיים למתנדבים - סיכה, כובע, חולצה; הזמנה לאירועי הוקרה למתנדבים )נערכים לפחות אחת לשנה במרבית הרשויות המקומיות(; צילומי המתנדב/ים באירועים של המסגרת, הדפסה ונתינה שלהן למתנדב או משלוח של התמונות לכתובת הדואר האלקטרוני שלו; כתיבה על מתנדב/ים בעלון של המסגרת או פרסום סיפורי מתנדבים בעיתונות מקומית; הקמה והפעלה של קבוצה חברתית אינטרנטית של מתנדבים מתוך המסגרת ובין מסגרות. 48

49 ב 4. שיווק ורישות בקהילה לצורך גיוס מתנדבים איך לבנות - כחלק מתוכנית העבודה של המסגרת לטיפול באנשים עם פיגור שכלי - מהלכים שוטפים המסייעים לגיוס מתנדבים? בפרק זה נבחן אמצעים זמינים ונגישים היכולים לסייע לשיווק ורישות של המסגרת ולמיתוג שלה כמפעילת מתנדבים בקהילה. התנדבות כמנוף למיתוג ולשיווק המסגרת בקהילה כל מסגרת לטיפול באנשים עם פיגור שכלי נאבקת על גיוס משאבים לפעילותה ובכלל זה משאבי התנדבות. מרבית מנהלי המסגרות, עוסקים, בצד ניהול התפעול השוטף, גם בניהול מערך הקשרים בקהילה. זאת במטרה לשמור על נחיצות ונראו ת )visibility( של העשייה במסגרת, ערכ ה ותרומתה לטיפול באנשים מוגבלים בשכלם, וכדי לעודד זרימה מספקת, רציפה ועקבית של משאבים - לתוכה. הכלים העומדים לרשותו של מנהל המסגרת הם משני סוגים: מיתוג 69 ושיווק. מיתו ג )branding( פירושו - יצירת מו ת ג - דימוי ייחודי למוצר או לשירות באמצעות חשיפה של ערכים, תכונות ו"אופי", המבדיל אותו ממוצרים / שירותים אחרים באותו תחום. 70 מיתוג הוא כלי רב-תועלת למסגרות הנזקקות למתנדבים או מבקשות להרחיב את הקף הפעילות של המתנדבים. שאלו את עצמכם - * למה מתנדבים ירצו להתנדב דווקא אצלנו? * במה שונה התנדבות במסגרת שלנו מהתנדבות בארגונים אחרים? אם יש ביכולתכם להעלות בזריזות לפחות שלוש סיבות משמעותיות להתנדבות ושלושה יתרונות שמתנדב יכול לזכות בם באמצעות התנדבות במסגרת שלכם - הרי שלמיתוג שלכם יש תשתית ראויה. ז כ רו - מיתוג מסייע לכם להעביר מתנדבים ומתנדבים פוטנציאליים ממצב של חוסר מו דעו ת לקיומה של המסגרת למצב בו יזהו אותה ויגלו בה עניין. 69 מעובד מתוך המאמר - Brand "?Steinhorn, Beth ( ): "What is Your Volunteer ראה בקישור הבא:. 70 לדוגמה - לוגו ואליו צמוד הביטוי "הלב פתוח לרווחה" )ראה בשער הע ר כ ה( - ממתג את משרד הרווחה והשירותים החברתיים כבעל אופי אנושי וחומל. 49

50 שיווק )marketing( 71 משמעותו - פעולות יזומות המכ ו ונו ת לת ת מענ ה לצורך של פרטים או קבוצות - באמצעות עסקת חליפין הנעשית בהסכמת המשתתפים: "קח - ת ן" או "ת ן - קב ל". פעילות שיווקית לגיוס מתנדבים מחייבת שימוש במ ס ר פשוט, קליט ומובן, לדוגמה: כל מתנדב ימצא אצלנו תפקיד מעניין והדרכה קשובה ואיכותית. שאלו את עצמכם - * האם יש לנו מסר מגובש למתנדבים / למתנדבים פוטנציאליים? מהו? * האם המסר ברור למתנדבים? * האם מותאם לצרכיהם? למניעים שלהם? * האם המסר שלנו אכן פוגש את המתנדבים / המתנדבים הפוטנציאליים? מתנדבים ותיקים יכולים לסייע הן למיתוג 72 והן לשיווק 73 של המסגרת, וגם להיפך: מסגרת לטיפול בבני אדם עם פיגור שכלי, אשר ממותגת ומש ו ו קת היטב בקהילה - תגרום למתנדבים לרצות להצטרף לש ו רו תיה. בתרשים: דוגמה לרשת קשרים עם ארגונים בקהילה - כמקור לגיוס מתנדבים הרחבה על נושא השיווק בהקשר לשירותים חברתיים ראה אצל - בהם, אמנון )1998(: שיווק בשירותי אנוש: היבטים תיאורטיים ויישומיים, תל אביב, הוצאת צ'ריקובר. כלים פרקטיים ראה אצל - לוי, רחל, ג'רי רוסנטל וסמדר שריג )2002(: איך להציג נושא חברתי בהצלחה תדריך למנהל/ת המחלקה לשירותים חברתיים, בקישור הבא: 72 פגישה עם מתנדבים בקבוצות מיקוד לדיון על מסרים למיתוג ולשיווק יכולה להניב רעיונות רבים. 73 מתנדב המספר את סיפורו האישי ודרכו את סיפורה של המסגרת יוצר קשר חזק עם מאזיניו, משמש דמות להזדהות ופנייתו לאנשים להתנדב למסגרת מתבססת על הישירו ת והאמינו ת של דבריו.